/ תוכנית בארי

שיעור זה הוא חלק מהקורס "יהדות כדת פרשנית" בהנחיית הרב ד"ר דניאל הרטמן. לחזרה לקורס לחצו כאן.

לחזרה לסדרת הקורסים המצולמים של תוכנית בארי לחצו כאן.

קישור לשיעור

תקציר

כיצד ניתן לחיות עם אמיתות מדעיות הסותרות קביעות שבתורה? האם פרשנות התורה לגיטמית בכל מחיר? שיעור זה עוסק באיזון העדין שבין חובת הפרשנות ונאמנות לאמת לבין חובת הנאמנות לזהות היהודית כפי שעולה מכתבי הרמב"ם. השיעור פותח בהבנת "חובת הפרשנות" על פי גישת הרמב"ם, הסבור כי חלה על הפרשן חובה לפרש את התורה באופן שתתאים למושגי האמת והטוב העדכניים. חלקו השני של השיעור עוסק בהבנת המורכבות הנוצרת מנאמנות לאמת במקרים שהיא סותרת אמיתות שבתורה ומערערת על גיבוש הזהות היהודית, ומבקש להתחקות אחר מלאכת האיזון העדין הנדרשת מהפרשן במקרים שכאלו. דוגמא לפרשנות המתמודדת עם איזונים מסוג זה, מוצגת בסיום השיעור בניתוח פרשנותו של הרמב"ם בעניין סוגיית קדמות העולם.

מקורות נלווים

1. מבוא למורה נבוכים
   תיאור חובת הפרשנות: התאמת התורה למושכלות.
2. מורה נבוכים ג:לא
   חובתו ואחריותו של הפרשן לפרש את התורה כך שתתאים לאמת ולטוב.
3. מורה נבוכים ב:כה
   התמודדות הרמב"ם עם שאלת קדמות העולם והסתירה שבין התפיסה האריסטוטלית שהעולם קדמון לבין סיפורי בריאת העולם שבתורה. הרמב"ם מסביר שבאפשרותו כפרשן לפרש את התורה כיצד שירצה ("אין שערי הפירוש בענין חידוש העולם נעולים בפנינו"), אולם שאלת קדמות העולם טרם הוכחה מדעית ומשום שלא הוכח שתפיסת אריסטו צודקת, אין הצדקה לפרש את התורה אחרת [ומכלל לאו אתה שומע הן: כאשר יש סירה מוכחת, חלה חובה על הפרשן לפרש את התורה בהתאם לאמת המוכחת]. בנוסף, תפיסת אריסטו בעניין קדמות העולם סותרת באופן מהותי את יסודות האמונה היהודית ועל כן יהיה זה בלתי סביר לערער את יסודות המסורות היהודית ויש להכריע במקרה זה לפרש על פי פשט התורה.