שיעור 4: רבי יהודה הלוי


שיעור זה הוא חלק מהקורס "מחשבת ישראל בימי הביניים" בהנחיית ד"ר מיכה גודמן. לחזרה לקורס לחצו כאן.

לחזרה לסדרת הקורסים המצולמים של תוכנית בארי לחצו כאן.


קישור לשיעור

תקציר:

שיעור זה מתאר את יצירתו הפילסופית הגדולה של ר' יהודה הלוי, ספר הכוזרי.

חלקו הראשון של השיעור מוקדש להצגת מבוא לספר הכוזרי ובו מתוארים מבנה ומטרת הספר ועלילת הסיפור המתרחש בו. בתמצית: הספר מתאר את סיפורו של מלך כוזר היוצא למסע רוחני בעקבות מלאך שהתגלה אליו בחלום ואמר לו "כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים". מלך כוזר נותר נבוך לאחר שמשוחח עם פילוסוף, הטוען שמשמעות הדת היא פוליטית ולא תיאולוגית (הדת נצרכת להסדרת יחסים בין בני האדם ולא עבור אלוהים שאינו זקוק לבני האדם) ועם נציגי דתות הנצרות והאיסלם, שטוענים ההפך, שאלוהים מושפע ממעשי בני האדם ועל כן תפקיד הדת הוא תיאלוגי. הוא מתמודד עם קונפליקט בין תבונתו (לפיה האל מושלם ואינו זקוק למעשי בני האדם) לבין חוויתו (הבאה לידי ביטוי בחלומו, בדרישת המלאך לעשות מעשים רצויים בפני האלוהים).

מטרתו של ספר הכוזרי היא להצביע על הקונפליקט הזה, בין התבונה לחוויה, ולהציג את היהדות כפתרון לקונפליקט. טיב הפתרון מוצג בספר באמצעות שיחות בין מלך כוזר, שהתגייר, לבין ה'חבר', היהודי האינטלקטואל.

חלקו השני של השיעור מוקדש להצגת שלוש סוגיות מרכזיות בפילוסופיה של ריה"ל שמוצגות בספר הכוזרי:

  1. אדישות תאולוגית – מהאופן שבו עיצב ריה"ל את הסיפור עולה כי היהדות היא דת של פרקסיס, מהותה היא קיום המצוות והמעשים הדתיים ואילו עיסוק בתאולוגיה אינו הכרחי. ביטוי לכך מצוי בסיפור עצמו בעובדה כי מלך כוזר מחליט להתגייר טרם שואל שאלות על אלוהים. מכך מגיע גודמן למסקנה שריה"ל אדיש לעיסוק התיאלוגי ולא רואה בה מרכיב מהותי בדת היהודית.
  2. תפיסה לאומית – על פי הקריאה הרווחת בספר הכוזרי, ריה"ל מציג תפיסה לאומית היררכית של עליונות העם היהודי על פני שאר העמים. תפיסה זו באה לידי ביטוי מובהק בדברים ששם בפי החבר היהודי בדיאלוג עם מלך כוזר, לפיהם נבואה תינתן רק ליהודי, שמקיים את תורת ישראל בארץ ישראל. יוצא מכך שישנו פער סגולי מהותי בלתי ניתן לגישור בין יהודים ללא יהודים. גודמן מציע קריאה טקסטואלית אחרת, לפיה ריה"ל אמנם שם דברים אלו בפי ה'חבר', אולם הוא עצמו התנגד לתפיסה זו. הוכחה מרכזית לכך, מוצא גודמן בעובדה שעל פי ספר הכוזרי חלום הוא מקרה פרטי של נבואה, ואם כך מובן שהיחיד שזוכה לחלום וכך לדבקות בעניין האלוהי הוא מלך כוזר טרם שהתגייר!
    לשיטה זו, ריה"ל סבור שהנבואה אינה ייחודית ליהודים אלא ניתנה גם לגויים. (בספרו "חלומו של הכוזרי", דן גודמן בקונפליקט שנוצר בין הנרטיב של ספר הכוזרי (מלך גוי שזכה לנבואה) לבין התיאולוגיה המוצגת בו (נבואה ניתנה רק ליהודים).
  3. השלכות למאה ה-21 – ספר הכוזרי מתאר פעמיים שתיקות של החבר לשאלות של מלך כוזר. בפעם הראשונה מלך כוזר שואל את החבר מדוע אינו עולה לארץ ישראל אם היא מהווה תנאי הכרחי להשגת נבואה, והחבר משיב "מצאת מקום חרפתי" ולא עונה. בפעם השנייה, החבר טוען שהנצרות והאיסלם נוהגות באלימות ואילו היהודים נוהגים באופן מוסרי. מלך כוזר משיב: "כך היה אילו הכנעתכם היתה בבחירה. כאשר תנצחו תהרגו" והחבר שותק. גודמן מצביע על שני המקרים הללו ומציע שמדובר בשתי סוגיות תיאולוגיות פוליטיות מהותיות שמעסיקות את ספר הכוזרי והפכו מרכזיות ביותר למן ראשית הציונות ועד ימינו:
    1. האם עם ישראל צריך להתמקם בארץ ישראל?
    2. האם הכח הריבוני משחית?

מקורות נלווים