"יש איזו אשליה שבזמן מלחמה אנחנו צריכים לשים את כל הערכים והזכויות של האזרח בצד, כי אנחנו במלחמה, וזה בדיוק הפוך. יש לנו את הזכות ואת האחריות להמשיך לשאול את השאלות הקשות," כך אמרה סגנית נשיא מכון שלום הרטמן, רונית הד, שהתארחה שלשום (שבת) בפאנל בערוץ כאן 11.
היא המשיכה: "העובדה שאתן פותחות את המשדר כל פעם עם אזכור העובדה שיש לנו 53 חטופים וחטופות בעזה – זאת בדיוק האחריות שלנו כאזרחים, לא להשתיק את זה בזמן מלחמה. הרי אנחנו שולחים את המדינה, למדינה יש סמכות להפעיל כוח צבאי מעצם העובדה שאנחנו כאזרחים נותנים לה את הסמכות הזאת. זאת המהות של להיות יהודית ודמוקרטית – הגאווה היהודית והספקנות הדמוקרטית הבריאה".
בדבריה הזכירה את ההמשגה של הרב פרופ' דוד הרטמן, מייסד מכון הרטמן, שהתייחס למצב התודעתי של קורבנות למול המצב התודעתי של שליחות: "הטבח הנורא של שבעה באוקטובר השאיר אותנו כחברה, כעם וכמדינה עם תחושה מאוד קשה של השפלה ושל קורבנות. הרב פרופ' דוד הרטמן אמר שבמצב של קורבנות אדם עלול ליפול ל'תודעת אושוויץ'. עכשיו, כמובן אני לא משווה את מה שקרה בשבעה באוקטובר להשואה, אבל התודעה הזאת של העם הסובל, העם שהוא קורבן, מאוד מהר מגיעה למצב שזה כל מה שמעניין אותנו – לשרוד. וזה שוחק לגמרי גם את החשיבה ואת התפיסה המוסרית שלנו.
ודווקא עכשיו, כשיש כאלה הישגים מרשימים, כשיש כל כך הרבה גאווה לאומית – זאת הזדמנות גם להיות בתודעה חברתית של מה שהוא קרא 'תודעת סיני'. הרי מעמד הר סיני היה מצב שבו עם ישראל קיבל את הציווי המוסרי. והציווי המוסרי הוא קודם כל להחזיר את החטופים והחטופות, קודם כל להיות עם שבאמת רואה כל אדם באשר הוא אדם, כמי שנברא בצלם אלוהים – גם כאן וגם במקומות אחרים, כולל אנשים שהם חפים עם פשע בעזה. ולהיות מסוגלים להחזיק את התפיסה הזאת שאנחנו לא רק קורבן."
