תמכו בנו
יהודית ודמוקרטית בדיבור אחד?
השתלמויות בארי תשפ"א

יהדות ודמוקרטיה – חיבור טבעי, או שני הפכים?

רקע

המתח בין יהדות ודמוקרטיה עולה לסדר היום הציבורי שלנו בסוגיות בוערות שונות. במהלך ההשתלמות נבחן את שני העולמות, היהודי והדמוקרטי, ונבחן פתרונות אפשריים לשילוב בין השניים.

הקורס ישלב קריאה בשני סוגי טקסטים, יהודיים-קלאסיים, ולא-יהודיים, מֵעולם לימודי תורת המדינה וזכויות האדם. לומדי הקורס יכירו את השיח היהודי רב השנים בנודע לזכויות אדם, ובמרכזו העיסוק של חז"ל בענין זה.

אגב הקריאה הלומדים יכירו את ארון הספרים היהודי, מאז התנ"ך דרך ספרות חז"ל וספרות הפסיקה של ימי הביניים, ועד לספרות השו"ת ולספרי החסידות. הלומדים יכירו מושגים בסיסיים בדרכי הכתיבה של חז"ל ובתפיסותיהם (למשל עיקרון "אחרי רבים להטות"), ויִקנו מיומנות בקריאת הטקסטים הללו. כאמור, הקריאה תתמקד בזכויות אדם, כאשר הטקסטים נבחנים לאור ערכי הדמוקרטיה (כגון כבוד, שוויון וחירות) ומרכיביה (כגון עקרון הכרעת הרוב, סובלנות ופלורליזם).

הקריאה תהיה אמנם "מוכוונת זכויות אדם", ותומכת בסה"כ ברעיון הדמוקרטי, אבל תתן גם מקום להתלבטות ולהעלאת היבטים שונים ומורכבים בנושא זה. דבר זה יושג בין השאר בלמידה בחברותות, בשימוש בסרטים ובכתבות בנושאים שהם גם שנויים במחלוקת (כמו לדוגמה מאבק הבדואים בנגב), ובהעלאת נושאים ע"י הלומדים עצמם, מתוך העולם הסובב אותם. נושאים אלו ייבחנו לאור הנלמד בקורס.

המגמה החוזרת ונשנית תהיה לחבר את הטקסטים העתיקים אל עולמם של הלומדים (ושל תלמידיהם לעתיד), לעשותם רלוונטיים עבורם, בעלי משמעות ואמירה.

בין כל אלה, קיימת גם המטרה של חיזוק הזהות היהודית אצל הלומדים – זהות ששואלת שאלות וחוקרת ומגלה את תשובותיה מתוך טקסטים שונים ומנוגדים. מכאן שהיא רבת-פנים ועשירה. נשאל בקורס האם קיים "מוסר יהודי" שניתן ללכת לאורו, או שהמוסר הוא מה שקיים רק אצל אומות העולם, ואילו לנו יש רק תורה ומצוות שאין להרהר אחריהם? בהמשך הדברים: מה חלקו של אותו מוסר יהודי, אם אמנם ישנו, בזהותהּ של מדינת ישראל?

מטרות הקורס

  1. היכרות עם מושגי יסוד של היהדות ושל הדמקרטיה
  2. הבנה המורכבות סביב מעמדו של "האדם" (הומניזם מול "צלם אלוהים")
  3. העמקת ההבנה של המציאות הישראלית
  4. העברת המורכבות וחשיבותו של השילוב היהודי דמוקרטי – לכיתות בבית הספר.
  5. נטילת חלק בעיצוב ההווה והעתיד במדינה.

תוכנית הקורס

9 מפגשים של עד 3 שעות אקדמיות (או בכל הרכב אחר, שישלים ל-30 שעות).
מפגש של יום מלא במכון הרטמן (6 שעות אקדמיות).
סה"כ: 30 שעות

בין הנושאים בהשתלמות

  • מהו אוצר המילים היהודי של הדמוקרטיה?
  • "שלי שלי ושלך שלך"? – בין חירויות הפרט ומחויבות חברתית בחברה דמוקרטית
  • מגיע לי? על זכויות, חובות ואחריות אישית בחברה דמוקרטית, במקורות יהודיים וגם כאן ועכשיו.

פירוט המפגשים

  1. "מי צריך דמוקרטיה יהודית"?
    פגישת מבוא,  "הוי מתפלל בשלומה של מלכות…",  What are human rights, שבוע זכויות האדם.
  2. כבוד האדם ושוויון ערך האדם
    הבריאה בצלם, תהלים ח', " הרי שהיה מהלך בשוק ונמצא לבוש כלאיים", "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", אזהרת העדים ממשנה סנהדרין, "על הדמוקרטיה" / ר.א. דאל, הצהרות העצמאות, "מלחמה שלנו"
  3. חירות האדם
    "על החירות" / מיל, "מאמר תיאולוגי מדיני" / שפינוזה, "חרות על הלוחות", נאום אלעזר בן יאיר במצדה, שחרור העבדים בירמיה ל"ד.
  4. עקרון הכרעת הרוב, וזכויות המיעוט
    ר"ע בביתו של ר"ג (תוספתא ביצה), "מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור" (ירושלמי סנהדרין), רוב ללא מיעוט – שחרור אדם שנידון למוות בהכרעה פה אחד (שו"ת אבן יקרה). "אחד העם 1" – "יום הבוחר", תעודה כחולה "ארץ הבדואים"
  5. אי ציות
    "עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים" (משנה עדויות), זקו ממרא (משנה תורה), מרטין לותר קינג, יהודה בן בבא סומך בין שני הרים. דיון: האם להביא לכיתה סרבנית מצפון? המקרה של עידן חלילי.
  6. סובלנות
    הקב"ה לומד מרבי מאיר (בבלי חגיגה), "אתגר השיבה אל המסורת" / אבי שגיא, "מפני דרכי שלום", "מדוע מזכירים את דברי שמאי והלל לבטלה?" (משנה עדויות), מגדל בבל מתוך "העמק דבר" – הנצי"ב מוולוז'ין, אהבת ההתנגדות מתוך "באר הגולה" – המהר"ל מפראג.
  7. פלורליזם
    אלו ואלו דברי אלוהים חיים, פלורליזם הוא הומניזם מתוך "שני מושגים של חירות" / ישעיה ברלין, "הרואה אוכלוסין הרבה של בני אדם" (תנחומא פנחס), "עשה לבך חדרי חדרים" – תוספתא סוטה.
  8. היחס לאחר
    ר"ג בבית המרחץ של אפרודיטי (משנה ע"ז), אהבת הגר בתורה, במסכת גרים, בבבלי, דוד הרטמן מתוך "עשה לבך חדרי חדרים", ברי סחרוף "האחר", גליון יחסים מס' 8. "ל"ג בעומר".
  9. מפגש וסדנה לסיום

עבודת גמר

בניית מערך שיעור בית מדרשי על טקסט מהמקורות או מהספרות המודרנית שלא נלמד בהשתלמות, או הרחבה נוספת על טקסט שנלמד. המערך יכלול פתיחה עיונית המציגה את המקור ופרשנותו ואת ההקשר להוראתו, ובהמשך תוצג הצעה למהלך הוראה, שיעשה שימוש מושכל בכלים ובתכנים בית מדרשיים עם לימוד בחברותות, שנרכשו בהשתלמות וכן בכלים מתאימים נוספים לבחירת הכותב.

  1. רצוי לשלב בשיעור גם מרכיבים של העשרה מסוגים שונים (חזותית, מוזיקלית, משחק וכד')
  2. בסיום יש מקום לכתוב משוב, אם השיעור הועבר בפועל.
  3. יש להוסיף רשימה ביבליוגרפית, כמקובל.
  4. נספחים במידת הצורך (דף מקור, דף עבודה, מצגת וכד')
    בהתאם להנחיות משרד החינוך, העבודות הן אישיות.
  5. בשער העבודה יירשמו באופן ברור הפרטים הבאים:
    • שם ההשתלמות, והסמל הפדגוגי שלה.
    • שם המוסד שבו התקיימה ההשתלמות וכתובתו.
    • נושא העבודה.
    • שם מגיש העבודה + ת.ז.
    • שם בודק העבודה.
    • שם רכז ההשתלמות או מנהל המוסד.
    • תאריך ההגשה

ביבליוגרפיה להשתלמות

  1. "עד"י – ערכים דמוקרטיים ויהדות". מ. הרטמן י-ם
  2. י. לורברבוים. "צלם אלהים", שוקן. י-ם. 2004
  3. ד. דישון. "תרבות המחלוקת בישראל". ת"א 1984
  4. א.א. אורבך "חז"ל אמונות ודעות", מאגנס, י-ם, תשמ"ג
  5. ב. פורת עורך, (בשיתוף א. רביצקי) "מחשבות על דמוקרטיה ויהדות", המכון הישראלי לדמוק', י-ם 2010
  6. ח. כהן "זכויות אדם במקרא ובתלמוד", אוניברסיטה משודרת, ת"א 1988
  7. ר. גביזון, "זכויות אדם בישראל", אוניברסיטה משודרת, ת"א 1994