/ תוכנית בארי

כעיר שחוברה לה יחדיו

שיעור חינוך לקראת העברת שגרירות ארה&quotב לירושלים | כתב: איתן כהן

בימים הקרובים צפויה שגרירות ארה"ב לעבור למשכנה החדש בירושלים. העברת השגרירות אינה עניין של מה בכך, והיא באה לאחר שנים רבות של דחיות, ועל רקע אי-הכרה בירושלים כבירת ישראל מצד האו"ם ומרבית המדינות החברות בה. בשיעור זה, נדון במעמד העיר ירושלים בישראל ובעולם, וביחס הראוי לעמדת הקהילה הבינלאומית, כאשר היא עומדת בניגוד למדיניות הישראלית.

צפו בהודעת הנשיא טרמפ על העברת השגרירות לירושלים בנאומו בדצמבר 2017 (ניתן להסתפק בשלוש וחצי הדקות הראשונות).

חלק א: המעמד החוקי של העיר ירושלים

מעמדה החוקי של העיר ירושלים שנוי במחלוקת בינלאומית.

בתכנית החלוקה, שנתקבלה על ידי האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הוגדרה ירושלים כשטח בינלאומי; אולם ממשלת ישראל הכריזה על ירושלים המערבית כבירת ישראל כבר בסוף שנת 1949.

בשנת 1967, במהלך מלחמת ששת הימים, הכריע צה"ל את צבא ירדן שהוצב בירושלים המזרחית. לאחר המלחמה, החילה מדינת ישראל את ריבונותה גם על מזרח העיר, ואיחדה בכך את שני חלקי העיר תחת ריבונות ישראל.

בשנת 1980 נחקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל , שקובע כי ירושלים השלמה והמאוחדת (דהיינו מערב העיר וגם מזרחה) היא בירת ישראל. בתגובה לחוק, העבירה מועצת הביטחון של האו"ם מספר החלטות המגנות את השלטון הישראלי במזרח העיר, תוך סירוב להכיר בעיר ירושלים כבירת ישראל, וקריאה למדינות-החברות באו"ם להסיר את נציגויותיהן הרשמיות מרחבי העיר. כיום גואטמלה היא המדינה היחידה ששגרירותה ממוקמת בעיר ירושלים.

לאחר סקירה היסטורית קצרה נקרא יחד את שלושת הקטעים הקצרים שלהלן:

  • קטע מתוך חוק יסוד ירושלים בירת ישראל
  • קטע מתוך החלטה 478 של מועצת הביטחון של האו"ם (20.8.1980)
  • קטע מתוך ההכרזה של נשיא ארה"ב טראמפ להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים  (6.12.2017)

חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל קובע כך:

ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.

ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון.

(לקריאת החוק המלא באתר "נבו" לחצו כאן)

מועצת הביטחון […] קובעת כי חקיקת חוק היסוד על ידי ישראל מהווה הפרה של החוק הבינלאומי… וקוראת לכל המדינות החברות שיש להן נציגויות בעיר הקודש להסירן משם.

(לקריאת הנוסח המלא באתר האו"ם באנגלית, לחצו כאן)

"במשך יותר מעשרים שנה, כל נשיא אמריקאי סירב להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים או להכיר בירושלים כבירת ישראל… ישראל היא מדינה ריבונית ויש לה הזכות כמו כל מדינה ריבונית אחרת לקבוע מה תהיה עיר בירתה.

הכרה בעובדה זו היא תנאי הכרחי להשגת שלום."

(לקריאת ההצהרה המלאה בשפה האנגלית באתר שגרירות ארה"ב לחצו כאן)

חלק ב: מכתב תגובה

כעת נחלק את התלמידים לקבוצות קטנות, ונבקש מהם לכתוב מכתב על פי ההנחיות הבאות:

  1. בחרו באחת הדמויות המייצגות את העמדות שפגשנו בחלק הקודם: יו"ר הכנסת, מזכ"ל האו"ם או נשיא ארה"ב.
  2. כתבו מכתב לדמות שבחרתם, בו תגיבו על העמדה שהביעה הדמות (או הגוף שהיא מייצגת) ביחס למעמדה של ירושלים כבירת ישראל.
  3. במכתבכם, התייחסו לעמדה שהביעה הדמות שבה בחרתם, וגם ללגיטימיות של הגוף שאותה דמות מייצגת להכריע בשאלת מעמדה של העיר ירושלים: האם אותה דמות מוסמכת להכריע בשאלה זו? מדוע?

חלק ג: דיון במליאה

כעת, נבקש מחלק מהקבוצות לשתף אותנו במכתבים שכתבו, ונדון בשאלות הבאות:

  • מי רשאי לקבוע את מעמד העיר ירושלים?
  • איזו עמדה חשובה ומשמעותית יותר – זו של הקהילייה הבינלאומית, או זו של מדינת ישראל?
  • האם יש חשיבות לתמיכה הבינלאומית במדיניות הישראלית? מדוע?
  • כיצד יש להגיב כאשר העמדה הישראלית אינה מקובלת על שאר העולם?

תודת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא טרמפ בעקבות החלטתו להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים

חלק ד: סיכום

לסיכום השיעור נציג בפני התלמידים מספר ציטוטים, ונשאל עם איזה מביניהם הם מזדהים יותר. לאחר שבחרו, יוכלו להציע כיצד בחירתם מתקשרת להעברת שגרירות ארה"ב בירושלים וכיצד הם רואים את היחס שבין מדיניות ישראל לאומות העולם.

  • "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר כג)
  • "או"ם שמום!" (דוד בן גוריון)
  • "חופשתנו תביא חופש לכל העמים, בעושרנו יתעשרו ובגדולתנו יגדלו גם הם. ואשר ננסה לפעול שם רק למען אשרנו והצלחתנו, ממנו תוצאות ברכה ואושר לכל בני-האדם". (הרצל, מדינת היהודים).
  • "המדינה היהודית בארץ-ישראל… תעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים." (מגילת העצמאות)
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics