"ישיבתנו היום מיועדת להעניק תקווה לעתיד. עתידו של העם היהודי בטוח יותר ומשגשג יותר, כאשר נשים מתייצבות כשוות מעמד וערך ובעלות תרומה ייחודית בחזית המאמץ הרוחני, התורני, החינוכי והקהילתי" – כך פתח חבר הכנסת הרב גלעד קריב את הישיבה המיוחדת של ועדת העליה הקליטה והתפוצות בסוף השנה האזרחית.
הישיבה התקיימה במלאת 90 שנים להסמכתה של הרבה רגינה יונס, האישה הראשונה בעולם שהוסכמה לרבנות. במסגרת הישיבה, הוזמנו רבות ורבניות, ובהן הרבה עדי רומם שסיפרה על בית המדרש לרבנות ישראלית באופן מדויק ומרגש.
"הבחירה שלי ברבנות לא הייתה אקט של מחאה, אלא שליחות. לא חיפשתי לשבור מסגרות, חיפשתי להרחיב אותן" תיארה רומם בדבריה בכנסת.
היא הסבירה על המודל הייחודי של "הרבנות הישראלית" – מרחב שבו יושבים יחד רבנים ורבניות מכלל הזרמים, מאורתודוקסים ועד חילוניים. לדבריה, היכולת לשבת סביב שולחן אחד, להתווכח ואף לריב מבלי להוציא איש אל מחוץ למחנה, היא המהות של הרבנות הישראלית הקשובה לאתגרי הריבונות והמציאות המורכבת. היא הדגישה כי ריבוי הקולות הרבניים אינו מהווה איום על היהדות, אלא להפך – הוא עדות לחיוניות ולחוסן שלה.
בסיום דבריה, פנתה הרבה רומם למבקרים ולמי שמתקשים לקבל את החידוש שבהסמכת נשים לרבנות. בביטחון אמוני היא ציינה כי מי שמוצא בעיה בזהותה כרבה, מוזמן לפנות בטענות אל בורא עולם, שיצר אותה בדיוק כך והטמין בה את זרע השליחות. מבחינתה, הרבנות היא כלי להזכיר לכולם שהתורה שייכת לכולם, ויש לה שבעים פנים המאפשרים לכל אדם למצוא בה את ביתו.
