אלכס צייטלין
"לבחור זה אף פעם לא תהליך חד צדדי," כך פתחה ד"ר רות קרא-איוונוב את שיחתה עם אלכס ציטלין בערוצו "באים אל הפרופסורים" בפרק הרביעי בסדרה המוקדשת לרעיון "בחירת ישראל".
"בחירה זה לבחור ולהיבחר שוב מחדש. וזה גם לבחור את עצמך, להיות צלם, לבחור להיות קיים, להיות אדם ממומש, להיוולד כאדם שראוי להיות נבחר, ולהיות הוא."
קרא-איוונוב דיברה על רעיון הבחירה של "ישראל" דרך דמותו של מי שנתן לעם הזה את שמו, יעקב המקראי, וייצוגו במדרש ובתורות הקבלה.
"יעקב מקבל את השם ישראל במאבק שלו עם המלאך, ובעצם יש פה שני פנים של דמות כפולה, מאוד מורכבת. בהתחלה היא עקומה: הוא בורח, הוא מסובך עם עצמו ועם חייו, עם משפחתו ועם ילדיו, הוא איש מלא באשמה. והוא צריך להתיישר: להפוך להיות 'ישר אל'."
קרא-איוונוב פירטה את ההתייחסויות בספרות חז"ל ובמיסטיקה היהודית לתמורות בחייו של יעקב, ולתיאורו כמי שעבר תהליכי התפתחות והתמרה, כאשר סיפורו הופך להיות יצוג לכלל האומה: "הזוהר מדגיש שיעקב הוא 'תאומים' – לא רק בגלל אחיו עשו, אלא בגלל הדואליות הפנימית שבתוכו, אלא בשל המורכבות הפנימית שבו, שמאלצת אותו, ובעקבותיו את העם הקרוי על שמו, לעבודה מתמשכת של חיבור בין חלקים מפוצלים.
קרא-איוונוב התייחסה להקשר העכשווי של דבריה כשדיברה על מעמדו של יעקב בספרות הזוהר וספרות חז"ל כמי שבעצם מיתתו היה מעשה: "חכמים אומרים ש'מיתתו היתה שלמה'. צריך לדעת למות, לצאת מהעולם נכון זאת עבודה קשה." אמרה קרא-איינוב והוסיפה. "אנחנו בתוך ימי מלחמה, ואין שום מושג שאנחנו מדברים עליו שאין לו הקשר קשה, טעון ורוטט.
"אני מרגישה שלמות בשלום זאת עבודה של חיים שלמים. זה מה שמקובלים מלמדים אותנו. הלוואי גם שאנשים שהולכים מאיתנו בכל מיני נסיבות מאוד מאוד מאוד קשות היום, ילכו בשלום. שנוכל אנחנו לשחרר אותם בשלום. שנדע: זה פרי יעקב. זה פרי של בחירה."
לעוד פרקים בסדרה "בחירת ישראל" בערוץ "באים אל הפרופסורים"
למה עם ישראל נבחר דווקא במדבר?
בחירת ישראל בספרות אחרית הימים