ישראל מתייבשת

מי אחראי על המים - שיעור חווייתי על מסעות ההסברה לחיסכון במים | כתבה: נגה בינג

באין מטר – תזכורת / ראובן ארצי

עננים עקרים
לא יוכלו לבַכות על
שדות יזרעאל
ואין בדמעת האדם
להוריק את צוהב
המדבר
על קצות תבואה
שרופה.

ולאחאב המלך
הורדת מטר
והוא היה עוכר ישראל.


חלק א – פתיחה

בשנים האחרונות כדור הארץ כולו מתחמם וגם אנו במדינת ישראל חשים בחום הכבד של ימי הקיץ. נושא החיסכון במים מלווה את מדינת ישראל מאז הקמתה, ואף היווה מוקד לחיכוחים עם המדינות השכנות לנו. החל משנת 2005 פועלים בישראל מספר מתקני התפלת מים גדולים, ולמרות זאת עדיין מורגש חוסר במים. חלק מהמים המותפלים בישראל אף מועברים למדינת ירדן במסגרת הסכמי השלום.

במהלך השנים נעשו מספר מסעות הסברה כדי לעודד חיסכון במים בקרב הציבור. צפו בסרטונים הבאים של שני תשדירים לחיסכון במים, הראשון משנת 2009, והשני משנת 2018:


לפ"ם, 2009


לפ"מ, 2018

  • מה ההבדל בין הפניות בכל אחד מן הסרטים? איזו פניה הכי אפקטיבית לדעתכם?
  • נסו לחשוב על שתי סיבות נוספות, לפחות, שישכנעו בני נוער לחסוך מים.

חלק ב – כרזות מן העבר

הביטו בכרזות הבאות, מתוך פרויקט "מסע בזמן" – אוסף כרזות של הספריה הלאומית. לחצו על כל כרזה כדי להגדיל אותה. ניתן להדפיס את התמונות ולחלק לתלמידים:

כרזה מלאי המים יש לשמור
כרזה - המים הם דם הארץ
כרזה - אל תבזבז מים
כרזה - שותה וסוגר את הברז
כרזה - חבל על כל טיפה
כרזה - חסוך במים
  • איזו כרזה פונה לרגש האחריות? איזו פונה להפחדה? מה יותר אפקטיבי?
  • נסו לנסח או לעצב כרזה שבה המים הם עניין אישי של האדם ולא רק משאב טבע ציבורי.
  • על מי צריכה להיות מוטלת האחריות לשמור על מאגרי המים?

חלק ג – מים כעמדה תרבותית

אנחנו, שהמים שלנו אינם אלא מי הברז הזורמים בבתים, מים שלא פעם איבדו את רעננותם וראשוניותם ושאותם ננסה לשחזר באמצעות מי עדן שבמיכלי הפלסטיק, איבדנו הרבה מהבלתי אמצעיות של המגע עם הטבע, וודאי שקשה לנו לחוות באמצעותו את הזיקה לאל.

אמנם, יכולים אנחנו עדיין להיאחז בעקבות קמאיות שעדיין נשארו בתשתית הנפש כדי לחזור לחוויות אלו. את אלו נוכל למצוא למשל אצל הילדים הרצים לרחוב, למגינת ליבם של האמהות, בכדי להירטב ולרקוד בגשם הראשון, והמחפשים את השלוליות כדי לטבול בהם.

לא בכדי מפלס הכנרת והקו האדום הפכו לאובססיה לאומית; בשכבות העמוקות שלנו שקועות החרדות הקמאיות של האיכר המצפה לגשם. נראה שגם התופעה ההולכת ונפוצה של הצטיידות ולגימה בכל הזדמנות מבקבוקוני מים, 'בשבתך בביתך ובלכתך בדרך', תגובת הנגד לקוקה קולה המערבי, הינה חזרה לינקות העורגת לשוב ולמצוץ ממימי בראשית חיים. הצירוף של לגימה ומים חיים מכונן אפקט של ראשית שאליו אנו נכספים.הרב שג"ר (שמעון גרשון רוזנברג), מתוך קונטרס חנוכה תשס"ה, ישיבת שיח יצחק

  • האם אתם מסכימים עם דברי הרב שג"ר?
  • מדוע ע"פ הרב שג"ר המים שיש לנו כיום מבטאים ריחוק מהטבע?
  • במה לדעתו, שונה האדם המודרני מבעבר ביחס למים?
  • היכן בטבע אתם רואים את ההיזקקות למים?

האזינו לשיר "מים חיים" של אתי אנקרי (מילים ולחן), וקראו את מילותיו:

מים חיים | אתי אנקרי

הייתי זרה בבית שלי
אז לקחתי תרמיל ומקל
יצאתי לדרך נסתרת
רציתי להתקבל
שהשמים יברכו אותי
שהגשם ישטוף את כולי
במים טובים במים חייםמילים ולחן: אתי אנקרי, השיר המלא באתר שירונט

  • מהם המים והגשם עבור אתי אנקרי?
  • האם היחס שלה שונה מזה של הרב שג"ר?
  • האם אתם מכירים שירים נוספים על מים וגשם? מה הם מבטאים?
  • בחרו שורה אחת מדברי הרב שג"ר או מהשיר של אתי אנקרי ונסחו בעזרתה סיסמת לחיסכון במים?

משימת סיכום

כתבו שלושה  חוקים משלכם על שימוש במים בקיץ הקרוב. באילו מהחוקים תוכלו לעמוד?