תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

ההלכה צריכה למנוע את רוב המקרים של סרבנות גט

הוא מעודד חתימה על הסכמי קדם נישואים, תומך בהחלת נישואים אזרחיים בישראל, וחושב שיש גם מקום לאופטימיות בנוגע לבתי הדין הרבניים. ישבנו לשיחה עם החוקר אבישלום וסטרייך ממכון הרטמן, לרגל קבלת תואר פרופסור
יואב פרידמן מנהל תחום תקשורת ושיווק בישראל של מכון שלום הרטמן. לפני שהצטרף למכון עבד כעיתונאי במשך 17 שנים וכיהן בתפקידים בכירים בכלי תקשורת ישראליים. בתפקידו האחרון בעיתונות שימש כמנהל הדיגיטל של "ישראל היום" ולפני כן היה העורך הראשי של אתר החדשות nrg. בין השנים 2012-2006 עבד ב-ynet והיה ממייסדי ערוץ היהדות – תחילה כסגן העורך ולאחר מכן כעורך הראשי של הערוץ. בעל תואר ראשון בתקשורת וקולנוע מאוניברסיטת תל אביב. גר במזכרת בתיה ואב לשלושה.

אם תחפשו בגוגל את הביטוי "מגדל השן", אחת התוצאות הראשונות שתקפוץ היא דף באתר של אחד ממכוני ההכנה לבחינה הפסיכומטרית ובו הסבר לביטוי, וגם דוגמה לשיבוצו במשפט: "אומרים על פרופסורים באוניברסיטאות שהם מצויים במגדל השן, והלימודים שהם מלמדים כלל לא קשורים לדרישות שוק העבודה". הדוגמה הזו בהחלט משקפת תפיסה רווחת בנוגע לפעילות האקדמית, אבל כמובן שהמציאות הרבה יותר רחבה.

עבור פרופ' אבישלום וסטרייך, חוקר במרכז קוגוד למחשבה יהודית של מכון הרטמן, מדובר בהפך המוחלט. "העיסוק האקדמי והמחקרי שלי בדיני משפחה, בטח ובטח כשזה נוגע לסרבנות גט, הוא בעל אוריינטציה מעשית", הוא אומר. "זהו תחום שאני מבקש לפעול ולשנות בתוכו. בתי המשפט מושפעים מכך, ואפילו דיינים בבתי הדין, גם אם הם לא יודו בזה".

לוסטרייך, בן 43, נשוי למירי ואב לארבעה מפתח תקווה, הוענק לפני שבועות ספורים תואר פרופסור מטעם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן, שם הוא משמש כמרצה. מאחר שמדובר במכללה, האישור הסופי ניתן מטעם המל"ג, לאחר שבחנו את מכלול עבודתו ומחקריו. בחמש השנים האחרונות הוא חבר בקבוצה במכון הרטמן שחוקרת את ההלכה ומתמקדת במפגש שבין מודרניות, משפחה והלכה, בין היתר בנושאים כמו נישואים, גירושין, סרבנות גט, הפריה ופונדקאות.

כיצד העשייה האקדמית משפיעה בשטח?

"קודם כל, במובן הבסיסי ביותר, אני מאמין שהדברים שאני כותב מחלחלים ומשפיעים על מי שעוסק בתחומים האלה היום-יום. כמובן שאם פונים אליי עם שאלה או בקשה לעצה, אני משתדל לתרום את חלקי. המעורבות שלי והפתרונות שמוצעים לבעיות הקיימות בשטח, הם בעיניי חלק בלתי נפרד מהעשייה שלי.

"מעבר לכך, אני משתדל לעתים לכתוב גם לציבור או להופיע בתקשורת – כשזה נראה לי רלוונטי. אפילו כשאני מעביר שיעור בקהילה שלי, או בכל קהילה אחרת, יש לזה אפקט מסוים. למשל כשאני מסביר על הסכמי קדם-נישואים אני מקווה שיבינו את החשיבות שלהם, ושהם יקבלו לגיטימציה רחבה יותר".

האקטיביות הזו אכן שונה ממגדל השן האקדמי, כפי שהוא נתפס לעתים בציבור. מה יוצר אצלך את הדחף לפעול במקום הזה? לחפש את הפתרונות?

"אני מאמין שלהלכה יש מקום בעולם המודרני, על כל מה שמשתמע מכך. זה לא רק עניין של 'מעלית שבת' או 'מכירת חמץ באינטרנט', בעיניי ההלכה מתאימה לערכים ולתפיסות מודרניות, כמו חירות או שוויון. היא כמובן לא חייבת לנטות אחרי כל קול חדש או לחקות את הערכים הפופולריים ברגע נתון, אבל היא בהחלט חלק אינהרנטי מהקיום שלנו במאה ה-21.

"כך, אגב, זה היה לכל אורך ההיסטוריה, גם בנושאים שאני עוסק בהם. בתקופת הגאונים למשל הייתה התמודדות עם סרבנות גט לעומת הגירושים הקלים שהציעו בתי דין מוסלמים, והיה איום על החברה היהודית כשנשים התחילו לפנות לשם. החכמים היהודים ערכו שינויים, ביטלו סנקציות כלכליות ואישרו גירושים קצת יותר בקלות כדי להתמודד עם הסוגיה הזו. לדעתי, ההלכה שרדה 2,000 שנות גלות בדיוק מאחר שהיא הצליחה להתאים את עצמה לסביבה. יש בתוכה כלים לשינויים פנימיים, וצריך לעודד, לאתר ולמצוא אותם".

הסכמים שתורמים ליציבות המשפחה

את דרכו האקדמית התחיל פרופ' וסטרייך כששירת כקצין מודיעין בפיקוד מרכז. הוא אמנם התגייס לצבא במסלול הסדר כתלמיד ישיבת "שעלבים", אבל בסופו של דבר החליט ללכת לקצונה, במסגרת ישיבת ההסדר בעתניאל. לקראת סוף השירות כבר התחיל לימודי תואר ראשון ב"היסטוריה של עם ישראל" באוניברסיטה הפתוחה, ולאחר מכן, כבר אזרח, המשיך ללימודי תואר שני בפרשנות ותרבות בבר אילן. במקביל השלים באוניברסיטה לימודי תואר ראשון נוסף – בתלמוד.

עבודת הדוקטורט שלו שילבה תלמוד ומשפט, וכדי להעשיר את הידע הוא לקח קורסים במשפטים של תואר ראשון. כך קרה שלאחר קבלת תואר הדוקטור, הוא השלים עוד כמה קורסים והוענק לו תואר ראשון – שלישי במספר – והפעם במשפטים. את עבודת הפוסט-דוקטורט הוא עשה במנצ'סטר, ושם פנה לאחד מתחומי מחקר המרכזי שלו: סרבנות גט.

מה באמת אפשר לעשות נגד סרבנות גט?

"יש כל מיני פתרונות לעניין הזה, והם מתחלקים לפני הנישואים ולאחרי. לפני שמתחתנים השאלה היא מה זוגות צריכים לעשות כדי להגן על עצמם, והפיתרון הטוב ביותר היום הם הסכמי קדם-נישואים, יש למשל את ההסכם מאהבה של 'צהר' או ההסכם לכבוד הדדי של 'קולך', שהם מצליחים למנוע את רוב המקרים. הממסד הרבני אמנם מתנגד לזה, אבל ככל שהציבור ישתמש בזה יותר, כך זה יתקבע.

"מדובר למעשה בהסכם סטנדרטי שבנוי על מודל של תשלום מזונות מוגדלים מצדו של הסרבן, אם אחד הצדדים מבקש להתגרש והשני מונע זאת. הלחץ הכלכלי הזה מונע את רוב מקרי הסרבנות, אך לא מקרים פתולוגיים, כמו מחלת נפש כלשהי. גורמים ברבנות מתנגדים להסכמים האלה בגלל פוטנציאל הפרידה שטמון בהם מהרגע הראשון, וגם מאחר שהם מהווים איום על מערכת בתי הדין, אבל בעיניי הסכמי קדם נישואים דווקא תורמים ליציבות התא המשפחתי: הם 'מורידים מהשולחן' איום פוטנציאלי, ו'ריצה' של אחד הצדדים לבית המשפט או לבית הדין כדי לקבל יתרון לכאורה בהליך הגירושין".

ומה אפשר לעשות במקרה של סרבנות גט ללא הסכם קדם נישואים?

"במקרים כאלה לעתים מנסים לבטל את הנישואים בדיעבד – שזה כמובן מסובך יותר. מאחר שנישואים הם מעין הסכם, מנסים לבחון אם ה"הסכם" נעשה בצורה לא תקינה או שיש בו טעות, שבכוחם לבטל אותו רטרואקטיבית. האפשרות הפשוטה יותר היא ביטול דקלרטיבי על בסיס פגם בהסכם, למשל בטענה שהעדים היו פסולים לעדות, ועקב זאת לפסול את מעשה הנישואים.

"אפשרות מסובכת יותר היא לבטל את הסכם הנישואים על בסיס טענת טעות – טענה שלאחד הצדדים היו הנחות יסוד לגבי ההתקשרות הזו, אך הן לא התממשו. למשל, אם מתברר בדיעבד שהבעל אלים, ומן הסתם האישה לא הייתה מוכנה להתקדש לו אם הייתה יודעת זאת. נשאלת השאלה האם זה מצדיק את ביטול הנישואים, ויש ויכוח סביב זה. גם במקרים שמתגלה מחלת נפש חמורה מתעוררת אפשרות הכרזה על הנישואים כ"קידושי טעות", אם כי כאן מוסכם יותר לבטל רטרואקטיבית.

"התקדים החשוב למקרים מעין אלו הוא כמה פסיקות של הרב משה פיינשטיין, שבמקרים קיצוניים פעל לביטול רטרואקטיבי של הנישואים. בשנים האחרונות גדלה הנכונות לאמץ מדיניות זו, הן על ידי בתי הדין הממסדיים (במקרים נדירים), והן על ידי בתי דין פרטיים שקמו אד-הוק, כמו למשל בית הדין שיזם ארגון 'מבוי סתום', בראשו עמד הרב פרופ' דניאל שפרבר, שפעלו באופן דומה במספר מקרים".

מה דעתך בסוגיית הנישואים האזרחיים?

"הייתי רוצה לראות נישואים אזרחיים לגיטימיים פה בישראל. הרי נישואים אזרחיים יש בכל מדינות המערב ולמעשה גם בישראל – אנשים יכולים להיות 'ידועים בציבור' או לצאת לחו"ל, להתחתן שם ולהירשם כנשואים. אין חשש הלכתי מיוחד  בנישואים אזרחיים, וטענת הממזרות היא פיקציה. מדובר בהכרעה אידיאולוגית-פוליטית שהיא חלק מהמאבק על דמותה של המדינה. בעיניי צריך לתת את חופש הבחירה לכל אדם בצורה הרחבה ביותר, ולהשקיע בחינוך".

אז מצד אחד ניצבים בתי הדין הרבניים שמציגים עמדות שמרניות ונראה שהם לא מתכוונים לסגת מהן, ומצד שני יש ציבור הולך וגדל של אנשים שמחפשים פתרונות אחרים. איך אתה רואה את המציאות הזו בעוד 10 או 15 שנים?

"המציאות היא לא כזו חד משמעית. יש מגמות של התרחקות אך במקביל אליהן מגמות של התקרבות. למשל בתי הדין הולכים ומתגמשים במה שנחשב בעיניהם כסיבות לגיטימיות לחייב בגירושין. הם במקום שונה לגמרי ממה שהיה בעבר. זוהי מודרניזציה של מערכת בתי הדין. נכון שיש גם הסתגרות, דחייה של הסכמי קדם נישואים למשל, אבל יש תהליכים מעניינים ויש מקום לאופטימיות – לא הכול שחור".

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics