למידה בינתחומיתרוב תוכניות הלימודים ברוב מערכות החינוך בעולם מתבססות על החלוקה האקדמית לתחומי דעת (דיסציפלינות). למידה בינתחומית היא למידה המשלבת תחומי דעת שונים סביב שאלה מרכזית ובחינת ההיבטים השונים שלה מתוך תחומי דעת אלה. לקריאה נוספת על למידה בינתחומית הורידו את החוברת: הוראה ולמידה בינתחומית בתחמי ההומניסטיקה – מבוא ושלושה פרקים מתוך חוברת שמלווה השתלמות בית ספרית (מהדורה נסיונית תשפ"ב 2021). יום פתוח פסח תשפ"ב של תוכנית בארי עסק בהוראה בינתחומית. במהלך היום הפתוח העבירו מנחי בארי יחידת הדגמה בלמידה בינתחומית, שבמסגרתה הוצגה שאלה מרכזית הנוגעת לקשר שבין זיכרון לזהות תחת הכותרת: "בכל דור דור חייב אדם לזכור?". שיעור זה מבוסס על סדנת ההדגמה, והוא מותאם לתלמידים (בעיקר לתלמיד חט"ע). |
מטרת השיעור "בכל דור ודור חייב אדם לזכור?" היא לבחון מה אנחנו זוכרים ומדוע? מי מצווה עלינו לזכור או למי / למה אנחנו מחויבים? כיצד מעוצב הזיכרון הקולקטיבי שלנו ואיזו השפעה יש לו על חיינו.
השאלה המרכזית של השיעור – מהי משמעותו של הזיכרון – משלבת ידע מכמה תחומים: היסטוריה, תורה, פסיכולוגיה, שירה; והיא משלבת היבטים רגשים וקוגניטיביים של התלמידים. הדיאלוג שנוצר במהלך השיעור המחיש את ריבוי דעות ותפיסות המשתתפים.
בחיי עם ומדינה ישנם אירועים בעלי חשיבות רבה. אירועים שהשפיעו על רבים, שהיוו פריצת דרך, שמייצגים חוויות חיים מכוננות עבור בני העם ומדגישים ערכי חיים חשובים. אירועים אלה, הכוללים חגים ומועדים נוספים שזורים על פי רוב בלוח השנה ומוזכרים כל שנה מחדש.
הזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל ומדינת ישראל משפיע על אורחות חיינו ועל ערכינו. חג הפסח וחגי אייר משופעים בציוני זיכרון. אך מדוע אנחנו חייבים לזכור ומה אנחנו זוכרים? האם כולנו זוכרים את אותו דבר? האם יש זיכרון אחד 'נכון'? האם החובה לזכור אינה מעיקה? ואולי גם לשכוח חשוב לפעמים?
סדנה זו מבקשת לברר את השאלות הנוגעות לחשיבותו ומשמעותו של הזיכרון. היא משלבת לימוד מקורות ופעילות חווייתית.
| הסדנה מלווה בדף לימוד להורדת דף הלימוד לחצו כאן |
כותרתו של דף הלימוד היא: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". שאלת הפתיחה של הסדנה תעסוק בכותרות הזו.
נשאל:
הטקסטים הנוספים בדף עוסקים בשאלות זו מכיוונים שונים. ברל כצנלסון בוחן את כוחם של הזיכרון והשכחה מנקודת מבט היסטורית; הקטע מהניו-יורק טיימס טוען שיש חשיבות גם ליכולת לשכוח. המובאות מהתורה והטקסט של יהודה אלקנה מתמקדים בהיבט הערכי. לשם מה לזכור? באילו תוצאות חינוכיות-תרבותיות אנחנו מעוניינים? איך הזיכרון יכול לסייע להן? היעזרו בטקסטים אלה כדי לבחון את השאלה תוך שימוש בתחומי דעת שונים, כאשר כל תחום דעת מוסיף היבט משלו לשאלה המרכזית.
מעצבים את מעגל הזיכרון
בחלק הזה נגרום לתלמידים להשפיע בפועל על מעגל הזיכרון. על שולחן מרכזי נמקם 10 תמונות המייצגות אירועים הזוכים להיות נוכחים במערכת החינוך (רצח רבין, מרד בר כוכבא, שחרור ירושלים, עצמאות ישראל ועוד). נזמין את התלמידים לעמוד סביב השולחן ולבחון כמה דקות את האירועים שמקבלים מקום ובולטות.
| להורדת 10 התמונות של האירועים הנוכחים במערכת החינוך לחצו כאן |
מסביב לשולחן המרכזי, בשולי החדר, נניח עוד כ 22 אירועים אחרים.
| להורדת התמונות של האירועים שאינם נוכחים מערכת החינוך לחצו כאן |
התלמידים יעיינו באירועים שעל השולחן ובאירועים שמסביב, ויתבקשו לבחור אירועים שהם היו רוצים להנכיח אותם במערכת החינוך, שיש להם לדעתם ערך משמעותי והם חסרים בשיח הציבורי. (אחד מדפי האירועים האלטרנטיביים הוא דף ריק, המאפשר לתלמידים לחשוב על אירועים משמעותיים לדעתם שאינם מופיעים בדפים שלנו).
אבל – שימו לב – כל אירוע שנכנס מוציא אירוע אחר שבפנים. כלומר: אם רוצים להכניס אירוע, צריך לבחור איזה אירוע יוצא, ולנמק את השינוי! כל מי שמציע שינוי צריך לשכנע את כלל הקבוצה לקבל את החלפת האירועים.
לאחר מספר התייחסויות נשאל את המשתתפים בקבוצה:
אסיף – בחזרה למצרים
נוכחנו שלזיכרון יש משמעויות אישיות וערכיות. ניתן להתווכח על כל זיכרון ועל מרכזיותו, ולא פשוט להגיע להסכמות קבוצתיות ולאומיות.
פעילות הסיום שלנו מזמינה אותנו להאזין לשיר שמתאר ציווי כזה.
מאזינים לשיר "ממצרים" של עלמה זוהר, עם המילים ביד. אנחנו מזמינים לחלק דף עליו כתוב:
| בכל דור ודור אני חייב לזכור שיצאתי ממצרים, כדי ש……………………. |
כאשר על כל תלמיד להשלים את השורה.
מציעים לכם, המורים, לרשום את התשובות השונות ובסיום האסיף פשוט להקריא לתלמידים את מגוון התשובות האישיות.
