מאז ומעולם נאבקו בני אדם למען החירות. לקראת חג החירות אנו מציעים לדון במושג זה לעומקו. בשיעור זה, המיועד לתלמידי החטיבות העליונות, נבין מדוע החירות נתפסת כערך חשוב כל כך; כיצד מתבטאת החירות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו; ומהו ההבדל בין חירות אזרחית לחירות אישית.
נאומו המפורסם ביותר של מרטין לותר קינג הוא סמל לאחד המאבקים החברתיים החשובים ביותר במאה העשרים, מאבק שהוביל לשילוב מלא של הקהילה האפרו-אמריקנית בחברה הכללית בארצות הברית.
כפתיחה נקרין את הנאום בכיתה ( לתרגום לעברית לחצו כאן ). מרטין לותר קינג, וכמוהו גם מנהיגים רבים אחרים בהיסטוריה האנושית, מסרו את נפשם למען החירות – מרטין לותר קינג נרצח בידי מתנקש בשנת 1968, בשל המאבק שהוביל.
נקדיש כמה דקות לדיון בכיתה:
כדי להבטיח את זכויות היסוד לכל אזרחי המדינה ולמנוע מצבים של אפליה כמו זו שרווחה בארצות הברית במאה הקודמת, חוקקה הכנסת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו . חוק זה מגדיר את מעמדו החוקי של כל אזרח במדינה כ"בן חורין" ומבטיח לכולנו חסינות חוקית מפני פגיעה בחיים, בגוף, בכבוד האישי, בקניין, בחירות, ובפרטיות.
עקרונות היסוד של החוק, ומטרתו:
עקרונות יסוד:
זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו, ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
מטרה:
חוק יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מתוך חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו
מומלץ לחלק את התלמידים לקבוצות, לחלק להם את נוסח החוק ( לנוסח החוק לחצו כאן ; כדאי לחלק רק את העמוד הראשון), ולבקש מהם להוסיף סעיף שיתאים את החוק למאה ה-21.
לעתים נדמה שבניגוד למרטין לותר קינג, שנאלץ להיאבק למען חירות בסיסית ושוויון אזרחי לאזרחי ארצות הברית השחורים, אנו חיים בעידן של חירות. אנו נהנים משוויון זכויות אזרחי לגברים ולנשים, לערבים וליהודים. אף שלעתים יש חריגות, החברה ככלל אימצה קוד מוסרי אזרחי הגון, שמתבטא בחוקי המדינה המבטיחים שוויון זכויות, כפי שראינו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
אף על פי כן, נשמעת לעתים הטענה שחופש אזרחי אינו ערובה לחירות. ברי סחרוף, בשירו "עבדים", טוען שכולנו עבדים, למרות החופש האזרחי שאנו נהנים ממנו. השמיעו את השיר בכיתה ( למילות השיר לחצו כאן ), ודונו בשאלה:
