מגילת אסתר חושפת הקבלה מטלטלת בין האישה ובין היהודי, ושולחת אדוות אידיאולוגיות גם לימינו – כך טוענת פרופ' מיכל גוברין בראיון ארוך ומעמיק בתוכנית "הידברות" עם קובי ברקאי בכאן ב'. מוזמנים ומוזמנות להאזין כאן:

גוברין הסבירה בראיון: "שניהם, האישה והיהודי, הם 'אחרים', מושאי תאווה קטלנית, רווית פחד ופרוורטית. הבעל אחוז החֵמה מתאווה לשלוט באישה – בגופה ובנפשה – עד מוות, והאנטישמי מקנא ביהודי הנבחר ומתאווה לחמוס את מקומו"

בשיחה היא מציינת הקבלה לשונית במגילת אסתר שמדגישה את הדמיון. כשהמלכה ושתי מסרבת למלא את רצון המלך ולהופיע (עירומה) בפני קרואי המשתה, הפרשייה מוצגת כמלחמת מינים גלובלית: "וַיֹּאמֶר מומכן [מְמוּכָן] לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, כִּי עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן"

באופן דומה, סירובו של מרדכי להשתחוות להמן מלבֶּה את חמתו של המן, המתלקחת לשנאה טוטלית לכל היהודים: "וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹחַ יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי".

אסתר המלכה מגלמת את שתי הפנים של האחרוּת המוזכרת במגילה – היא גם אישה וגם יהודייה. אלא שבמעשיה היא לוקחת אחריות על אחרותה הכפולה, ומצליחה לחולל מהפך במציאות, הן הנפשית והן הריאלית. היא מציגה את האפשרות של היהדות להיות מושא אהבה והערצה.

מול הקטסטרופה שגרם העימות החזיתי בינו להמן, נותר מרדכי חסר אונים. הוא זקוק לאסתר, שיודעת היטב שיהדותה ונשיותה הן נשקה היחיד. כוחה הגואל הוא בלקיחת אחריות על האחרוּת הכפולה שלה. בעמידתה מבלי שתקרא מול אחשוורוש היא חושפת את יופיה ואת פנימיותה. ראשית היא מחלצת את אחשוורוש מהפחד מהנשי. ובהבנה עמוקה, ובמשתה אחר משתה, מחלצת את אחשוורוש מהפחד מהיהודים,  וחושפת את תהומות השנאה הרצחנית של המן.

ומימי הפורים ההם לזמן הזה. מגילת אסתר מהדהדת אחרת כשהיא נקראת לא בגולה ולא על ידי עם חלש ומפוזר בין הגויים, אלא במדינה ריבונית. דווקא סופה של המגילה ותיאורי הנקמה שעורכים היהודים בקמים לרצחם, פוערים את ההבדל העקרוני במצבו של העם היהודי השב לארצו ומקים מדינה. ממגילת אסתר נעדר האלוהים, המערכה נותרת בידי בני האדם. כיום, מתינותה של אסתר, כותבת המגילה, מדברת אלינו ישירות, היא תובעת ניסוח שונה של האחרות היהודית, ומזכירה את השליחות הרוחנית הנתבעת מהעם היהודי עם שיבת ציון.