בין קודש לחוק – פרק 23: לסיכום – לפעמים צריך להכריע, לא להסכים

כשבני גנץ וח"כים שפועלים באופן דומה מבקשים לעבור "מהכרעה להסכמה", הם בעצם משאירים את המגרש לקואליציה שלא מחויבת לכללי הנימוס. לפעמים, הממלכתיות מחייבת דווקא לקבל הכרעות ברורות
תני פרנק הוא מנהל המרכז ליהדות ומדינה מבית מכון שלום הרטמן. קודם לתפקידו במכון הוא שימש כראש תחום דת ומדינה בתנועת "נאמני תורה ועבודה", שם קידם שינויי מדיניות בתחום הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה בישראל. בה בעת הוא היה אחד המנהלים המייסדים של עמותת "יהדות לכולנו", יוזמה שהתמקדה בחיזוק של שירותי דת חלופיים – כדוגמת בתי הדין הפרטיים "גיור כהלכה" וארגון הכשרוּת של צֹהר. בין השנים  2013 ל-2015 עבד עם ח"כ האלוף (במיל') אלעזר שטרן בתור

להאזנה בספוטיפיי:

להאזנה באפל:

במציאות הישראלית המפורדת והמתוחה, בהחלט צריך לעודד כל מי שמנסה להוריד את גובה הלהבות, ואת כל מי שחותר לממלכתיות, בעידן של מגזריות צרה. ועדיין, במקרים מסוימים – נחוצה גישה אחרת.

נושא גיוס חרדים למשל מוכיח שהממלכתיות דורשת הכרעות יותר מאשר הסכמות רחבות, לטובת הבית המשותף של כולנו. כי כשהאופוזיציה נוקטת בפוליטיקה של "הכנסת אורחים", היא משאירה את המגרש ריק לקואליציה, שמתבררת כאורחת שלא דופקת חשבון ולא שמעה על כללי הנימוס. והתוצאה? חוקים שאוכלים בלי מלח את כל העקרונות של המתפשרים למיניהם.

 

ועוד בפרק: קצת ביקורת בונה לרבנות

 

  • מוזמנות ומוזמנים להאזין לפודקאסט הבזק שלנו – "בין קודש לחוק" – בהגשת מנהל המרכז ליהדות ומדינה, תני פרנק. חמש דקות שמאירות  נקודה או שתיים על מה שקרה השבוע – בעיקר בתחומי יהדות ומדינה, אך לא רק.נשמח אם תדרגו את הפודקאסט בחמישה כוכבים (ואם אתם חושבים שדרוש שיפור – פנו אלינו וננסה לתקן)
    מגיש: מנהל המרכז ליהדות ומדינה, תני פרנק.
    כתיבה: טל רוזנר ותני פרנק
    עריכת סאונד: עומרי בן-דור
הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics