דקה קלה על קהילה
והפעם על קהילת החוף "הכל תרבות" – קהילת מורים הפועלת במכמורת ומשתתפים בה מורים לתרבות ישראל ולמדעי הרוח מאזור שפלת החוף, בהנחיית אילון אדלשטיין ויעל ליפשיץ.
קהילת המורים כוללת מפגשים בין מורים שמבקשים להתמלא ברוח ומחפשים דרך להשיב רוח גם במפרשי התלמידים. באיזה אופן נוכל להעשיר את עולמם הרוחני של תלמידינו ואת העולם שלנו עצמנו?
אני חושבת שלהבדיל מהשתלמות "רגילה" בה השותפים מקבלים בעיקר מיומנויות וכלים להוראה טובה יותר, קהילת מורים מזמינה אותנו לאופן חשיבה נוסף על מהות ומשמעות, ומאפשרת לנו שיח אינטימי, רוחני, דרך דיון על טקסטים, שיתוף ברעיונות, חלומות ומחשבות, חשיפה לאמנים יוצרים והתנסויות יצירתיות.
השאלה המרכזית איתה התחלנו את לימודנו בקהילה, ואשר ועדיין נוכחת ברקע, היא שאלת הבינתחומיות: עד כמה ובאיזה אופן, ניתן לשלב תחומי דעת מגוונים עם תחום הדעת אותו מלמד כל אחד מאיתנו? מהן האיכויות של הוראה בינתחומית? כיצד ניתן להפוך אותה לרלוונטית ועשירה יותר?
האתגר המרכזי בלימוד בינתחומי מתבטא בדילמה – על מה לוותר והיכן להעמיק?
קהילת המורים מנסה להראות ששילוב בינתחומי יכול לייצר מרחב עשיר, מגוון, רב חושי, מעורר השראה ובעיקר – מרומם את הרוח. האם נקדיש במהלך ההוראה זמן לחוויה רגשית, שיש בה תרגול ביבליותרפי? אולי נבקש את התלמידים לצלם את רחשי ליבם? ואולי דרך התנסות בחומר, יביאו התלמידים לידי ביטוי מאוויים וחלומות?
לי באופן אישי זה ברור, שהעיסוק בתכנים רוחניים ומופשטים צריך להיות חלק מחיי היום יום שלי ושל תלמידיי, במגמה לנסות לפתח בהם יכולת חשיבה רוחנית ולא להישאר רק במוחשי ובקונקרטי.
אני שמחה לקחת חלק במפגשים של קהילת מורים, שמחזקים את תפיסת העולם האישית שלי.
