"בליבה של המלחמה, השאלה כיצד לזכור את השואה של העם היהודי איננה מרפה"

טקס "התכנסות ליום השואה" המרכזי נערך במכון הרטמן לאור הרעיון "האחריות לזכור; לזכור באחריות", ולצד עדויות השואה, הובאו בו גם קולות שורדי שבי חמאס, משפחות שכולות, ובני משפחות חטופים

11

"אנחנו בליבה של מלחמה, והשאלה כיצד לזכור את השואה של העם היהודי איננה מרפה. איך בעת ובעונה אחת להיות בזיכרון של מה שנעשה לנו, ובאותו זמן לשמור על צלם אנוש, לקום עם תקווה."

פרופ' מיכל גוברין פתחה אמש במילים אלה את טקס "התכנסות" ליום השואה, שנערך במכון שלום הרטמן, בשיתוף קהילות 'ציון', 'הקהל' ו'כל הנשמה', ובהשתתפות כמאתיים אנשים.

בטקס, שנערך במעגל שיתופי וחוויתי שנע 'מקינה לתקווה' – הובאו עדויות אישיות וכתובות של ניצולי שואה, וגם של נפגעי מלחמת חרבות ברזל. בין היתר, הוקראו מכתבו של ניצול השבי גדי מוזס, ועדותו של אור לוי, שציטט את דבריו של הרש גולברג פולין: "מי שיש לו למה, ישרוד כל איך."

הרבה תמר אלעד-אפלבום דיברה על כך שהשבוע הוא הפרשה שבה, אחרי מות שני בני אהרן, נאמר "וידום אהרן":

"חלקנו גדלנו כך – עם אנשים שלא היו להם מילים כדי לספר, שעמדו עשרות שנים בדממה אל מול החוויות של עצמם. חלקנו גדלנו עם מי שמצאו מילים, או שהמילים מצאו אותם ברגע כזה או אחר של חייהם, וחלקנו גילינו בעצמנו את המילים שלנו לאורך הדרך, במסע משם ועד היום."

עשרות רבות של טקסי התכנסות ליום השואה נוספים התקיימו ברחבי הארץ, בבתי ספר, במילואים ובקהילות עוטף עזה.

הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics