תמכו בנו
בגלל הלוח – משמעויותיו של לוח השנה העברי
מי מכיר את תאריך הלידה העברי שלו? האם לוח השנה העברי עדיין נחוץ? שיעור חינוך על לוח השנה העברי | כתבה: יעל ליפשיץ

מי מאיתנו מכיר את מניין החודשים העבריים בעל פה? מה אתם חושבים כשמופיעים לפניכם תאריכים עבריים כמו: א' בתשרי, ט' באב, ה' באייר? מה קרה בשנת תש"ח? ובשנת תרפ"ט?

לוח השנה העברי עתיק מאד. הוא מוזכר כבר בתורה, והתגבש במשך מאות שנים. חז"ל יצרו מהפכה בעיצובו וקבעו את ראשית השנה בחודש תשרי במקום ניסן. במאה הרביעית לספירה התקבע הלוח כאשר רבי הלל נשיאה קבע את זמן החודשים ללא צורך בעדות ראיה של מולד הירח.

לוח השנה העברי הצליח לשמר את העם היהודי שהיה מפוזר בכל תפוצות הגולה, ואף כיום מהווה גשר בין קהילות יהודיות בעולם. בשנים האחרונות נדחק לוח השנה העברי מפני הלוח הלועזי (הלוח הגריגוריאני). רובנו לא משתמשים בו ויש הטוענים כי הוא מהווה מעמסה ודי לנו בלוח השנה הלועזי המשמש את רוב העולם.

מהי חשיבותו של לוח השנה העברי בימינו? האם הוא רלוונטי לחברה המודרנית? עד כמה אנחנו מעוניינים לשמרו ולהנכיחו בחיינו? ומה יעלם מחיינו עם היעלמותו?

השיעור הבא מבקש לפתוח צוהר לשאלות הללו. התשובות- שלכם.


תרגיל פתיחה במליאה: יש לי יום הולדת

  • שתפו או כתבו בצ'אט מהו תאריך יום ההולדת שלכם. בדקו כמה מכם ציינו גם (או רק) את תאריך הלידה העברי. בררו מדוע?
  • מצאו את תאריך הלידה העברי שלכם. באמצעות האתר הזה (ישנם אתרים נוספים ברשת):
  • האם יום ההולדת העברי שלכם השנה מתקיים לפני או אחרי הלועזי?
  • איך תרגישו אם תחגגו את יום ההולדת על פי הלוח העברי? הסבירו.
  • עד כמה משנה בעיניכם העובדה אם תחילת השנה תהיה בראשון בינואר או בא' בתשרי? ומדוע?

שישים שניות על הלוח העברי

הלוח העברי מבוסס על השילוב של שנת שמש ושנת ירח. הוא מחולק ל-12 חודשים, מקצתם מלאים (30 ימים), ומקצתם חסרים (29 ימים). כל חודש נקבע לפי תנועת הירח (משך הזמן בו מקיף הירח את כדור הארץ), אך מחזור השנה מבוסס על שנת שמש, על תנועת כדור הארץ סביב השמש הקובעת את עונות השנה. במסורת היהודית קיים קשר הדוק בין חודשי השנה ובין עונות השנה, ולכן לוח השנה העברי מבוסס גם על שנת ירח – וגם על שנת שמש.

חודשי השנה בלוח העברי נקבעים לפי הירח, אבל מחזור השנה מבוסס על שנת השמש, הקובעת את עונות השנה ואת המחזור של שנה חקלאית. וכאן מתעוררת הבעיה של חוסר התאמה בין השניים: בשנת ירח – 354 ימים, ואילו בשנת שמש – 365 ורבע ימים. בכל שנה נוצר הפרש של 11 יום בין שנת הירח לשנת השמש. הפרש זה הולך וגדל, ובסופו של דבר הוא עלול לשבש את הקשר בין התאריך, שנקבע לפי החודש (והירח) – ובין העונה החקלאית, שנקבעת לפי השמש. לפיכך קבעו חכמים את העיקרון של עיבור השנים – הוספת עוד חודש (חודש 13). החודש הנוסף בא אחרי חודש אדר, שהוא האחרון בחודשי השנה על פי מניין החודשים הקדום, ועיבורו מבטיח כי ניסן וחג הפסח אכן יחולו בעונת האביב, בקציר העומר הראשון

מתוך: לוח השנה העברי

 

לחכמים מעצבי לוח השנה העברי היה חשוב לדאוג כי שלושת הרגלים – סוכות, פסח ושבועות – יחולו תמיד בעונת השנה ובעונה החקלאית המתאימה. פסח עם תחילת האביב ותחילת קציר השעורים; שבועות בתחילת הקיץ עם קציר החיטה; סוכות עם תום הקיץ, זמן האסיף, בו אוספים את התבואה ואוגרים אותה באסמים. בדברים טז', מתוארים שלושת הרגלים בהתאם לעונה החקלאית ולעונה השנה, בה הם אמורים לחול.

  • במידה ולא תהיה התאמה בין מועדי החגים לעונות השנה (או בין הלוח הירחי ללוח השמשי) יתרחשו מצבים בהם נחגוג את פסח בעונת החורף ואת סוכות בשיא הקיץ. עד כמה מצבים אלו בעייתים בעיניכם? הסבירו.
  • אצל המוסלמים, חג הרמאדן (וכן שאר החגים) חלים כל שנה בעונה אחרת של השנה. דבר זה נובע ממבנה הלוח המוסלמי שהוא לוח ירחי (מבוסס על תנועת הירח סביב כדור הארץ). האם יש בכך יתרון או חיסרון?
  • לוח שנה הוא כלי רב ערך למדידת זמן ולהתנהלות בתוך הזמן ויש לו משמעות מעשית ויישומית רבה. חוץ מהעובדה הזו, אילו משמעויות נוספות יש ללוח שנה בעיניכם?

קראו את נאומו של דוד בן גוריון שנשא ב 1947 בפני נציגי עצרת האומות המיוחדות בנסותו לגייס תמיכה רחבה להקמת מדינה יהודית.

לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אוניה ושמה "מייפלאואר" (האוניה שהביאה מהגרים לאמריקה). הפלגה זו הפכה למאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת האם יש אנגלי אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אוניה זאת? כמה אמריקאים יודעים כמה אנשים היו באותה אוניה ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם?

והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה, לפני הפלגת "מייפלאואר", יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום יצאו – בחמישה עשר בניסן. וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו בצאתם – מצות. ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן – באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם מסיימים בשני מאמרים השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין, השתא הכא עבדי – לשנה הבאה בירושלים.דוד בן גוריון, מתוך נאום בפני ועדת החקירה של האו"ם, 1947

  • מה מוסיפים דבריו על חשיבותו וערכו של הלוח העברי?
    האם דבריו רלוונטים גם היום?

תרגיל סיום בחברותות – איזה לוח?

לוח שנה הוא כלי רב ערך ליצירת זיכרון לאומי והדגשת ערכים משותפים לבני העם. הלוח העברי סייע בשמירת הזהות הלאומית הייחודית של העם היהודי משך מאות שנות הגלות וגם כיום יש לו תפקיד חשוב בקביעת והסדרת חגי ומועדי השנה. יחד עם זאת כולנו חיים בתוך עולם מודרני וגלובלי בו נהוג לוח השנה לועזי. רובנו משתמשים בלוח הלועזי בשל נוחותו וקבלתו ע"י העולם המערבי.

אתם חברי הועדה המייעצת במשרד החינוך והתרבות של ממשלת ישראל ועליכם להכריע בכמה סוגיות. כתבו ליד כל סוגיה את הכרעתכם, וצרפו לה נימוק ברור.

  1. האם להתחיל את שנת הלימודים בא' באלול (במקום ב-1 בספטמבר) כדי שישמר רצף לימודי של חודש לפני החגים (המתחילים בא' בתשרי) ולסיים את השנה אחרי חג השבועות בח' בסיוון (במקום ב 20 ביוני)?
  2. האם להזיז את חג החנוכה ל-25.12, כך שיחול כל שנה בדיוק עם חג המולד (ויחסוך מאות אלפי שקלים בשל איחוד החופשות בין המגזרים יהודי וערבי-נוצרי), במקום המועד העברי המסורתי של חנוכה בין כה' כסלו לב' בטבת?
  3. האם להדפיס על מטבעות ישראליים שנה לועזית או להותיר את הדפסת השנה העברית כפי שמקובל היום?
  4. האם לשנות את חגיגות יום העצמאות מ-ה' באייר, ל-14.5, משום שמועד הכרזת המדינה כה חשוב וקל יותר לזכור אותו במועד הלועזי?

שתפו את הכרעותיכם ובחירתכם. עד כמה נשמר הלוח העברי במהלך ההכרעות הללו וכמה נדחה מפני שיקולים אחרים?