פרשתנו מתארת רגע שיא של מפגש ישיר בקשר שבין אלוהים לאדם, וליתר דיוק רגע שיא בקשר שבין עם ישראל לאלוהיו: "ויוצא משה את העם לקראת האלוהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר […] וידבר אלוהים" (שמות יט, י"ז; כ, א').
דיבורו של האל מופנה לישראל כולם, באופן ישיר- הפעם האל לא מדבר אל משה שידבר אל הזקנים שידברו אל העם, הוא גם לא משתמש באהרון כפה של משה לדיבור אל בני ישראל. הפעם הפנייה ישירה, ופנייה ישירה זו נעשית אחרי שהעם מתבקש להכין את עצמו בגוף ובנפש במשך מספר ימים, לקראת המפגש – הם מתקדשים, מכבסים בגדיהם (שם יט, י"ד), ונענים להזמנה האלוהית (שם, ח').
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
