פרויקט מיוחד של עיתון "ידיעות ירושלים" מביא את דבריהם של שלושה מורים ירושלמים שהתייצבו למילואים עם פרוץ המלחמה, ומספרים בגילוי לב על האתגרים שהם עומדים בפניהם, ועל אלה של התלמידים שלהם.
אחד מהם הוא רואי, מורה ביכון הרטמן לבנים. "לא היה ספק שכשקוראים לך – מתייצבים," הוא אמר. "גם לא היה ספק שהדבר פוגע בתלמידים, בקשר שלי איתם ובהחזקה של התהליכים החינוכיים. ולצערי, גם לא היה ספק שזה פוגע בזוגיות או באבהות שלי. אך עדיין – לא היה לי ספק שמתייצבים.
"יש להודות שככל שהמלחמה התארכה, והמשימות התערפלו, היה יותר קשה למצוא את ההצדקה. ביחידה שלי ניסו להחזיק את עול המשימות לצד ניסיון להתחשב בשחיקת כוח האדם, אך הדבר רק הגביר את הדילמה – פתאום יכולתי כביכול "לבחור" שלא לבוא (כלומר, ניתנה לזה סוג של לגיטימציה). וככל שהמחירים שהתלמידים והבית שלי שילמו היו גדולים יותר, וככל שחוסר הבהירות בדרך גבר – היה יותר ויותר קשה לצאת למילואים. ועדיין – אני יוצא. כי צריך."
"התלמידים היו מפרגנים מאוד, אווירת המלחמה נתנה משמעות להיעדרויות. ובעניין הזה מצבי עוד טוב – אני נעדרתי פחות מחבריי לצוות המורים – יש לי "רק" יותר מ-200 ימי מילואים – והודות לכך ניתן היה להחזיק איזשהו תהליך חינוכי. עם זאת, ניכר שהאמון והציפייה שלהם למעורבות של המורים בחייהם נפגעו במידת מה.
מנהל התיכון סיפר: "בסבבי הלחימה כבר היה מצב ש-16 אנשי צוות היו במילואים. בכיתות החטיבה נוצר מצב שרוב השעות הלימוד היו של מורים שהיו במילואים וכל המורים שלא גויסו, נרתמו לתת עזרה – כולל שני מורים שכבר יצאו לפנסיה. עדיין אין פיתרון מלא להיעדרויות מורים עקב שירות מילואים ארוך – אבל בצד השני, הרווח הגדול הוא דוגמא אישי לאזרחות למופת של המורים. את זה, באף שיעור לא ניתן ללמד כמו בעצם המעשה עצמו."
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
