בשיעור שלפנינו נתייחס לפומביות של חנוכה כקריאה לסולידריות, ולהוספת אור בעולם.
במרכז השיעור תיעוד של אירוע שקרה בארצות הברית לפני כמה שנים, בחנוכה. את האירוע נקשר לרעיון המרכזי בחג: "פרסום הנס", ונראה כיצד פרסום הנס יכול להפוך לקריאה לשותפות וסולידריות.
בנוסף לאירוע בשיעור ניתן להזכיר גם את האירוע הטראגי בפיטסבורג והתגובה המרגשת של הקהילה הלא יהודית.
נפתח בשאלה: מה חוגגים בחנוכה?
נקבל תשובות על המכבים, על נס פך השמן ואולי אפילו יהיו תלמידים שידברו על חגי אור נפוצים בתקופה זו של השנה. נשאל גם: "אם מדליקים אצלכם חנוכיה – איפה מציבים אותה?"
נבדוק אם יש מי שמדליקים בחלון או בדלת, ואם הרעיון של "פרסום הנס" מוכר לתלמידים.
נציג את הסרטון הבא (אנגלית קלה ללא תרגום):
(סרטון נוסף בנושא סולידריות ניתן למצוא כאן).
אפשר לעצור בדקה 2:30 ולבדוק:
אחרי דקה 6 נשאל:
בדיון על סולידריות אפשר להזכיר גם את הרצח בבית הכנסת בפיטסבורג (27.10.2018), ולספר על יוזמות הזדהות עם הקהילה היהודית שם, כמו למשל גיוס הכספים שנעשה על ידי קהילות מוסלמיות:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5382948,00.html
אפשר גם להתייחס לשני הציטוטים הבאים:
לא יהיה נצחון לאור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך יש להגביר את האור.
א.ד. גורדון
על "הבהיר והאפל" של עמנואל לוינס
ה"בהיר" שבכותרת הוא זוהר האורים של חנוכה, "שהתפשט באטיות, בריתמוס של משפט מוזיקלי העולה בקרשנדו. נר אחד בערב הראשון, שני נרות למחרת, שלושה למחרתיים וכך הלאה – עד לזוהר הניצחון של היום השמיני".
אולם בשונה מלהבות האח המחממות את המעגל המשפחתי, את המרחב הפרטי והסגור של הבית, נרות החנוכה "מאירים אל החוץ".
כפי שמעיר לוינס, "המצווה היא להניח אותם במקום שהבית פתוח בו אל הרחוב, במקום שחיי הבית נושקים לחיי הציבור. הנרות האלה אינם מאירים למשפחה, ואף לא לעם; הם מביאים מסר לכל. הם אינם מזמינים אל האינטימיות, הם מפרסמים נס".
ז'ואל הנסל, קרשנדו בשמונה נרות, אתר הארץ
.
