תמכו בנו
עץ אשוח בחנוכה?!
שיעור חינוך על סמלים שאינם יהודיים במרחב הציבורי

מבוא: חג המולד בישראל

מדינת ישראל היא מדינת היהודים, וכ-75% מאזרחי המדינה מוגדרים יהודים. סמליה הרשמיים של המדינה – המנורה, המגן-דוד ועוד – הם סמלים יהודיים, ולוח החופשות במערכת החינוך ובשוק העבודה נקבע בעיקר על פי מועדי ישראל. אולם לצד הרוב היהודי, חיים בישראל גם אזרחים רבים שאינם יהודים. המיעוט הדתי הגדול ביותר בישראל הוא המיעוט המוסלמי (כ-16% מהאוכלוסייה), ומיעוט קטן יותר – כ2% מהישראלים – הם נוצרים.

חג המולד חל בכל שנה ב 25 לחודש דצמבר ובו מציינים מעל למיליארד נוצרים ברחבי העולם את הולדת ישו. על פי המסורת הנוצרית, מרים התבשרה שהיא נושאת ברחמה את בן האל בעיר נצרת, ושם הוקמה כנסיית הבשורה. לאחר מכן, מספרת המסורת, נולד ישו בעיר בית לחם, ובמקום לידתו הוקמה כנסיית המולד. בירושלים ובערים ישראליות נוספות ישנן כנסיות ומקומות קדושים רבים נוספים לנוצרים. כתוצאה מכך, בוחרים תיירים נוצרים רבים לחגוג את חג המולד בישראל.

עץ אשוח בטכניון

עץ אשוח (ויקיפדיה)

אחד הסמלים הנוצרים הבולטים של חג המולד הוא עץ האשוח, שמסמל על פי המסורת הנוצרת את עץ החיים המקראי, ואת המתנה שהעניק האל לאנושות בדמות ישו. בטכניון, בו לומדים זה לצד זה יהודים, מוסלמים ונוצרים, הוצב עץ אשוח בבית הסטודנט, בימים שקדמו לחג המולד. בתגובה להצבת העץ במרחב הציבורי, הזדעק רב הטכניון, הרב אלעד דוקוב, וקרא ליהודים להחרים את בית הסטודנט עד אשר יוסר משם עץ האשוח. ניתן  להתרשם מדבריו בפוסט שפרסם בדף הפייסבוק שלו, וממספר תגובות בולטות.

הכומר גבריאל נדאף קרא להציב במרחב הציבורי סמלים דתיים של כל הדתות. לעומתו, תנועת "ישראל חופשית" מבקשת להסיר את כל הסממנים הדתיים מהמרחב הציבורי (ראו את תגובתם בהמשך)

שימו לב כי למרות שבמרבית העולם, מוכר עץ האשוח כסמל נוצרי, הוא נחשב בקרב יוצאי ברית המועצות לסמל לחג שבו הם מציינים את המעבר לשנה החדשה – הנובי גוד . חג זה אינו חג נוצרי, ועבורם, המשמעות של עץ האשוח אינה דתית כלל.

הפוסט של הרב אלעד דוקוב

והתגובה של תנועת "ישראל חופשית":

שאלות לדיון כיתתי:

  • האם לדעתכם ראוי להציב סמלים דתיים שאינם יהודיים במרחב הציבורי במדינת ישראל?
  • עם איזו מבין שלוש העמדות שהוצגו בפוסטים הללו אתם מזדהים:
    • הקריאה של הרב דוקוב להציב במרחב הציבורי רק סמלים יהודיים.
    • הקריאה של האב גבריאל נדאף, איש דת נוצרי להציב סמלים יהודיים ונוצריים זה לצד זה.
    • הקריאה של ארגון ישראל חופשית להסיר את כל הסמלים הדתיים מהמרחב הציבורי בכלל.
    • הקריאה של שלום בוגוסלבסקי להכיר בעץ האשוח כסמל שאינו דתי כלל, אלא סמל של חג אזרחי: הנובי גוד.

מבט למגילת העצמאות

בשונה ממדינות מערביות אחרות, למדינת ישראל אין חוקה שתעגן את עקרונות היסוד שעליה הושתתה. עם זאת, מגילת העצמאות נחשבת עד לימינו למסמך המכונן של מדינת ישראל, ויש בה ביטוי לחזון שעמד לנגד עיניהם של דור המייסדים, ובראשם דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון. עוד בימים שלפני הקמת המדינה, הכירו ראשי היישוב היהודי בארץ במתח שבין יהודים ובני דתות אחרות, והם פעלו כדי למנוע אפליה של הרוב היהודי כנגד מיעוטים שונים – לאומיים או דתיים. נעיין כעת בפסקה מתוך מגילת העצמאות, אשר מבטאת את החזון לחופש דת ולשוויון חברתי:

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה   נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. ( המגילה כולה זמינה באתר הכנסת )

לאחר הקריאה, נשאל איזו עמדה מבין העמדות שקראנו – הרב דוקוב, האב גבריאל נדאף, או העמדה של "ישראל חופשית" – תואמת את מה שכתוב במגילת העצמאות?

לעיון נוסף:

במוסף 'שבת' לפרשת מקץ, 1.1.2017, התפרסמה דעה הלכתית שונה מזו של רב הטכניון. במאמר בשם "אשוח אינו עבודה זרה" קובע הרב פסח ווליצקי כי "התנגדותו של רב הטכניון להצבת עץ האשוח תמוהה הלכתית ומסוכנת אידיאולוגית. יש להכיל את המיעוט הנוצרי, לא להילחם בו."

סיכום: מזל שליהודים אין עץ אשוח

את השיעור נסיים בהצגת פסטיבל "החג של החגים" בעיר חיפה, שחל כל שנה בתקופה זו, ומעלה על נס את ריבוי הדתות והתרבויות בעיר חיפה. רבים בחיפה רואים בעיר סמל דו-קיום ולכבוד הדדי בין יהודים, מוסלמים ונוצרים, ורואים בתקופה זו של השנה – בסמוך לחנוכה וחג המולד – הזדמנות לחגיגה משותפת.

לחילופין (או בנוסף), ניתן לצפות לסיכום במופע סטנד-אפ של קומיקאי יהודי בשם אלון גולד, שמסביר מדוע מזל שליהודים בכל זאת אין עץ אשוח: