/ תוכנית בארי

פתיחה – דיון בכיתה

נפתח בסיפור עם שאלות בסופו:

בשלב זה נעצור את הסיפור ונשאל:

• אתם הפקיד הממונה על ההגירה. האם תתנו לאניטה להיכנס לארץ?
• אם כן, האם תתירו לה להיות תיירת בלבד? ומה אם תבקש לגור כאן ולהיות אזרחית?
• ומה אם אניטה תגיד שהיא רוצה להתגייר?

לאחר הדיון בכיתה, אם עוד לא עלתה ההשוואה למגילת רות, ספרו את הסיפור של מגילת רות בקצרה וענו על השאלות. ניתן לקרוא את הפסוקים הרלוונטיים של הפרק הראשון:

(א) וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב – הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּשְׁנֵי בָנָיו. (ב) וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי-בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, אֶפְרָתִים – מִבֵּית לֶחֶם, יְהוּדָה; וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי-מוֹאָב, וַיִּהְיוּ-שָׁם. (ג) וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ, אִישׁ נָעֳמִי; וַתִּשָּׁאֵר הִיא, וּשְׁנֵי בָנֶיהָ. (ד) וַיִּשְׂאוּ לָהֶם, נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת – שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת; וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, כְּעֶשֶׂר שָׁנִים. (ה) וַיָּמֻתוּ גַם-שְׁנֵיהֶם, מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן; וַתִּשָּׁאֵר, הָאִשָּׁה, מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ, וּמֵאִישָׁהּ (ו) וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ, וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב: כִּי שָׁמְעָה, בִּשְׂדֵה מוֹאָב – כִּי-פָקַד יְהוָה אֶת-עַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם לָחֶם.
…
(טז) וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין – עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. (יז) בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף – כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ. (יח) וַתֵּרֶא, כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ; וַתֶּחְדַּל, לְדַבֵּר אֵלֶיהָ. (יט) וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם, עַד-בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם…רות, פרק א', א-י"ט

• אתם פקיד ההגירה בבית לחם של ימי השופטים. האם הייתם מתירים לרות להיכנס לארץ ולהתחתן בה?
• האם יש הבדל בין תשובתכם בסיפור אניטה לתשובתכם בסיפורה של רות? מדוע?

סיפורה של רות המואביה שהפכה לסבתא רבתא של דוד המלך, מהווה מקור לכמה מהלכות הגירות (הלכות העוסקות בדיני גיור) בתלמוד. מבלי להעמיק או להרחיב ניתן לומר שהכרזתה של רות: "כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" [רות א' ט"ז] שנשמעת כמו התחייבות לנאמנות טוטאלית לחמותה (נעמי), ומכאן לקבלתה של רות על עצמה את כל המשמעויות הנלוות לכך – לגבי מקום מגוריה, אורחות חייה ואמונותיה – היתה על פי חז"ל חלק מתהליך הגיור של רות.

הסיפור העתיק ההוא מהווה שער לנושא אקטואלי במדינת ישראל מיום היווסדה ועד לדיון מחודש בנושא ממש בימים אלה. הכוונה היא ל"חוק השבות" שנחקק בכנסת ב 1950.

חלק ב – חוק השבות

חוק השבות, מעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה. בהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה מיידית באזרחות ישראלית. אישור החוק נקבע לישיבה חגיגית של הכנסת בכ' בתמוז (יום פטירתו של הרצל), החוק אושר בישיבה פה אחד. החוק הוא קצר מאד וניתן לקרוא אותו כאן.

כעבור זמן התברר שיש בעיה עם החוק – החוק לא הגדיר ולא עסק בשאלה הסבוכה "מיהו יהודי?" – כלומר מי בדיוק זכאי לקבל תעודת עולה? האם יהודי הוא מי שהוא יהודי על פי ההלכה האורתודוקסית? או שהקריטריון הקובע הוא הרגש המפעם בו או על פי הזהות והשייכות שבהם הוא מגדיר את עצמו?

צפו בסרטון של דביר קפלן שמסכם את הדברים:

בעקבות מספר עתירות לבג"צ בשאלה זו, נוסף בשנת 1970 סעיף 4(ב) לחוק שקובע:

4ב. לענין חוק זה, "יהודי" – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.

(כדאי לשים לב שהחוק אינו קובע מיהו יהודי באופן כללי, אלא "לעניין חוק זה" בלבד).

דיון בכיתה
(אם יש זמן – ניתן לחלק את התלמידים לקבוצות, ולבקש שכל קבוצה תביא תשובה מוסכמת לשאלה):

• מי לדעתך נחשב כיהודי?

חלק ג – סעיף הנכד

בשלב זה נחזור לסיפור הפותח, אבל הפעם עם סוף שונה:

ענו על השאלות:

• מאחר ואניטה לא יהודיה, הרי על פי ההלכה (האורתודוקסית) גם בנה – חוזה – אינו יהודי! האם חוזה זכאי לדעתכם לעלות לישראל?
• ואם חוזה נשאר במקסיקו, התחתן עם מקסיקנית, ונולדו להם ילדים – האם לדעתכם הם זכאים לעלות לישראל?
• אם בכיתה יש תלמידים שתומכים במתן זכות שיבה גם לבנים ולנכדים של יהודים – עד כמה דורות יש לתת לצאצאים של יהודים את זכות השיבה?

סעיף הנכד
20 שנה לאחר שנחקק חוק השבות, בתיקון לחוק בשנת 1970 שבו נוסף סעיף "מיהו יהודי", הוסיפה הכנסת עוד תוספת לחוק – את סעיף 4א'. סעיף 4א, מכונה בשם "סעיף הנכד". סעיף זה מעניק את הזכויות לבן/בת זוג, בן, ולנכד של יהודי, ללא קשר לשאלה האם היהודי עדיין בחיים ואם הוא עולה יחד עם קרוביו לישראל, אם לאו.

למורה: יש לשים לב שחוק השבות קובע שבנים או נכדים של יהודי, ובנות/בני זוגם זכאים לקבל תעודת עולה, אך החוק לא קובע שבכך הם עצמם הופכים ליהודים.

• מדוע לדעתכם נוצר צורך להוסיף לחוק את סעיף הנכד? איזו בעיה בא סעיף זה לפתור?

לאחרונה העלה שר האוצר בצלאל סמוטריץ הצעה למחיקת סעיף הנכד מחוק השבות, הצעה שעוררה מחלוקת עזה. הציגו לתלמידים שניים מהנימוקים בעד ונגד סעיף הנכד:

למה בעצם חוק השבות נותן לנכדים לבוא לארץ? בגלל האנטישמים. אם מישהו רוצה להרוג אותך בגלל שסבא שלך יהודי, אז מדינת היהודים תתן לך מקום. כשהחוק נחקק בכנסת, ציין הפרופסור למשפטים, שר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין שלפי חוקי נירנברג של הנאצים, סבא יהודי הוא סיבה מספקת כדי להרוג אותך. אז זו גם סיבה מספקת להגן עליך, לתת לך בית, לאפשר לך להיות אזרח ישראלי.יאיר לפיד, מתוך דף הפייסבוק

(יש לציין שאין הסכמה על הסיבות המדויקות להוספת הסעיף, ונראה שלמחוקקים שונים היו נימוקים שונים. בדיוני הכנסת עצמם בזמן חקיקת החוק לא הוזכרו כלל "חוקי נירנברג".)

הפוסט של יאיר לפיד הנו תגובה להצעת השר בצלאל סמוטריץ' לבטל את סעיף הנכד. הסיבה להצעה לביטול הסעיף היא שסעיף זה מאפשר ללא-יהודים רבים לעלות לישראל, בעיקר ממדינות ברית-המועצות לשעבר.

… בראשית שנות התשעים, עם נפילת מסך הברזל ועליית יהודי ברית המועצות ארצה, ניתן היה עוד איך שהוא להצדיק את סעיף הנכד. צאצאי יהודים שהתבוללו באונס תחת המשטר הקומוניסטי שרדף את היהדות עד חורמה אולם חשו זיקה אמיתית לעם היהודי ולמדינתו והיו חלק מגלי העליה הראשונים התקבלו כאן באהבה גדולה ובזרועות פתוחות. גם אותם חשוב מאוד להתאמץ לגייר כיום, להשלים את התהליך, ולהפוך ליהודים על פי ההלכה כדי למנוע התבוללות.

אבל היום, שלושים שנה אחרי נפילת מסך הברזל, ניתן לקבוע במידה רבה של וודאות שמי שחש זיקה אמיתית לעם היהודי ולמדינתו וביקש לעלות ממניעים ציוניים כבר עשה זאת. היום זו כבר הגירה ממניעים כלכליים שאין לה כמעט שום קשר ליהדות וציונות.השר בצלאל סמוטריץ, מתוך דף הפייסבוק

• האם לדעתכם סעיף הנכד מוצדק? מה הבעיה עם סעיף זה?
• לאחר שלמדתם על הסעיף – כיצד תענו לשאלות שהוצגו למעלה לגבי בנם ונכדיהם של אניטה ויורם?

(עוד על הויכוח על הסיבה לחקיקת חוק הנכד אפשר לקרוא בכתבה של "המשרוקית" בגלובס.)

לסיכום ענו בכיתה על השאלות האלה:

• האם לתת לרות המואביה אזרחות מלאה?
• האם הנכדים (המקסיקנים) של יורם ואניטה צריכים לקבל אזרחות בישראל?

הרחבה למורה: המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן הגיש הצעה משלו לתיקון חוק השבות, שעל פיו יש להפריד בין "אזרחות" לבין "שבות".
כדי ללמוד עוד על ההצעה, ניתן לצפות בסרטון הסבר, ואף לקרוא את מסמך ההצעה שנכתב על ידי המרכז ליהדות ומדינה.