/ תוכנית בארי

מיהו תלמיד טוב?

שיעור לפתיחת שנה בכיתה ח' במקצוע תרבות יהודית-ישראלית | כתבה: סיון ארבל וורמן

פתיחה:

כולם מתחילים את שנת הלימודים ורוצים להיות תלמידים טובים ותלמידות טובות. לכולם יש מחברות חדשות ונקיות, לפעמים אפילו קלמר חדש וכלי כתיבה חדשים, אנחנו רוצים להצליח השנה!

על הלוח:  תלמיד/ה טוב/ה

לדיון:

  • מה הופך מישהו לתלמיד/ה טוב/ה? בואו ננסה לתאר אותו/אותה.
  • אלו תכונות ואלו מאפיינים יש לו/לה?

אפשר לאסוף תשובות מהתלמידים ולרשום על הלוח או לבקש שירשמו על פתקים תכונות/מאפיינים ולאסוף אותם ולקרוא בקול (מאפשר גם לביישנים ולאלו שלא נוטים להצביע שישמעו אותם).

  • מבין התשובות השונות שנאמרו. מה לדעתכם התכונה /מאפיין החשוב ביותר שבלעדיו לא ניתן להיקרא תלמיד/ה טוב/ה?

בעולמם של חז"ל, להיות תלמיד טוב זה הישג גדול. הדמויות עליהן למדנו בשנה שעברה (מתוך הספר "חיים בתוך סיפור") – הלל הזקן, רבי עקיבא, ברוריה, רמב"ם, רחל המשוררת, לא הפסיקו להיות תלמידים מעולם והוסיפו ללמוד ממוריהם, רבותיהם ומתלמידיהם.

  • בעיני חז"ל מי הוא תלמיד/ה טוב/ה?

נלמד היום מתוך המשנה ממסכת אבות על האופן שבו אחד מגדולי החכמים, רבן יוחנן בן זכאי, תיאר את תלמידיו הטובים.

מחלקים לתלמידים דף לימוד על חמשת תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי:

חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.מסכת אבות פרק ב משנה ח

להסביר מילים קשות:

– "בור סוד שאיננו מאבד טיפה" – דימוי. בעבר היה כמעט בכל בית בור מיוחד לאגירת מי הגשמים. את קירותיו של בור זה היו מטייחים בטיח מיוחד ואטום מעורבב בסיד ובאבן גיר. בור סוד שקירותיו אטומים דיים וחזקים ושומרים על תכולתו הוא זה "שאיננו מאבד אף טיפה" מן המים החשובים כל כך לחיים.

– "אשרי יולדתו" – כלומר אושר ל… אשרי יולדתו – מביא אושר למי שילדה אותו.

עבודה בזוגות

  • נסו להסביר במילים שלכם כמיטב יכולתכם, מהו השבח שאומר ריב"ז על כל אחד מתלמידיו.
  • מי לדעתכם הוא ה"תלמיד טוב" ביותר מבינהם? למה?
  • נגיד ש… ליד איזה מתלמידים אלו הייתם רוצים לשבת בכיתה? למה?
  • כמו איזה מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי הייתם  רוצים להיות?

דיון במליאה – מפענחים את הטקסט:

"שאינו מאבד אף טיפה" – בעל זיכרון מצוין, זוכר את כל מה שלמד. (זו תכונה מולדת? מאמץ שהוא משקיע? נתעמק בדימוי – איך יוצרים בור סוד אטום? מי נהנה מהתורה/מים שבבור? עם מי התלמיד הזה חולק את כל הידע שאגר?)

חסיד – עושה חסד עם הזולת או זה שמקפיד ועושה מעבר למצופה ממנו.

אשרי יולדתו – גורם להוריו לשמוח בו ולהתגאות בו. (מה זה אומר? פתוח לפרשנות)

ירא חטא – נמנע מלעבור על החוקים והכללים, לא פוגע בזולת, ישר והגון. (לדיון- מה המניע שלו? מה מדרבן אותו?)

כמעיין המתגבר – יצירתי, הולך ומתעצם ביכולת הלימודית שלו, פורץ לדרכים חדשות מעבר למה שנלמד בכיתה. (נתעמק בדימוי- מי נהנה מהמים/תורה?)

לדיון:

  • מי הוא התלמיד הטוב ביותר בעינכם?
  • מה ההבדל המהותי בין תלמיד שהוא כ"בור סוד שאיננו מאבד אף טיפה" לבין תלמיד שהוא "כמעיין המתגבר"?
  • האם יש מקצועות שעדיף להיות בהם כמו בור סוד שאיננו מאבד טיפה ויש מקצועות שעדיף להיות בהם כמעיין המתגבר?
  • איך השבח "אשרי יולדתו" בכלל קשור לתיאור של תלמיד?

לסיכום:

נשים לב שהשבחים שונים מאוד זה מזה. חלק מתייחסים ליכולת לימודית, קוגניטיבית, וחלק מתייחסים ליחסים של התלמיד עם הסובבים אותו. יש מודלים שונים להיות תלמיד טוב. תלמיד טוב הוא לפעמים זה עם הציונים הטובים ביותר… אבל לא בהכרח. "כמעיין המתגבר" לא בהכרח פותר את התרגיל בדרך המקובלת או עונה למורה את התשובה שרצה לשמוע. מהשבח "אשרי יולדתו" אנו למדים שבעיני ריב"ז גם להיות "מענטש" זה להיות תלמיד טוב. או שאולי הוא מתכוון שתלמיד טוב משקף חינוך טוב מהבית או שמשפיע לטובה גם על הדינמיקה המשפחתית.

לסיום:

לסיום כל תלמיד בכיתה מקבל שני פתקים:

על פתק אחד רושמ/ת "איזה תלמידה אני רוצה להיות השנה בשיעורי תרבות יהודית ישראלית?" כתיבה חופשית וגם התייחסות לאחד מחמשת תלמידי ריב"ז – לבחור אחד ולהסביר למה בחרת דווקא בו כמופת.

בפתק השני – "מה הן הציפיות שלי מהמורה בשיעורי תרבות יהודית ישראלית?"

את כל הפתקים המורה אוספת. את הפתקים האישיים – שומרים ומחלקים לקראת תעודת מחצית השנה לבדיקה ועיבוד.

חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics