גיוס בלי תנאים? לכולם יש קווים אדומים. ועדיין…

אפשר לצפות שבמלחמה כולם יניחו את האמונות שלהם בצד וייתנו את הכול, אבל זה לא מחזיק לאורך זמן. כדי לבנות חוזה חברתי צריך לברר את הקווים האדומים של כל מגזר - ולצמצם למינימום, כדי שנחיה יחד
רגב בן דוד הוא חוקר במרכז קוגוד, ובוגר מחזור ג' של בית המדרש לרבנות ישראלית. הוא חוקר בתחומי הגות ציונית, זהות יהודית וחברה ישראלית. מרצה בצה"ל ובמסגרות מגוונות ברחבי הארץ. בן דוד כותב דוקטורט במסגרת החוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל-אביב, בהנחיית פרופ' רון מרגולין. מחקרו עוסק במקומה של המסורת היהודית בציונות החילונית, דרך כתבי ברל כצנלסון. הוא מחזיק בתואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן ובתואר ראשון בפסיכולוגיה ובתוכנית "אמירים רוח" מהאוניברסיטה העברית – שניהם בהצטיינות.

@shalomhartmaninst

רבני ישיבות הסדר נגד גיוס לשריון, הקפלניסטים לא רצו להתנדב, והחרדים בכלל לא בעניין. מה עושים? | רגב בן דוד #מכוןהרטמן #הרטמן #גיוס #גיוסלצהל #ישיבותהסדר

♬ original sound - מכון הרטמן - מכון הרטמן

 

רבני ישיבות הסדר הודיעו שלא ישלחו את תלמידיהם לחיל, שבו ישתלבו גם נשים לוחמות. האם זו סרבנות? אפשר לומר. האם זה חדש? לא

זה בעצם סיבוב נוסף של שאלת הקווים האדומים של ציבורים שונים: לפני התנתקות, פעילי ימין החתימו מעל 10,000 חיילים על הצהרת כוונה לסרב פקודה; בזמן הרפורמה המשפטית, אלפים הודיעו על השהיית התנדבות, ואני בכלל לא מדבר על הציבור החרדי, שהדבר היחיד הוא גייס זו הסיסמה "נמות ולא נתגייס".

אלה לא מקרים שווים, אבל השורה התחתונה דומה: ציבורים גדולים בישראל מצביעים היכן הם אינם מוכנים להתפשר, ובעצם אומרים – אין כזה דבר גיוס מוחלט ללא תנאי.

אפשר אמנם לצפות שבמלחמה כולם יניחו את האמונות שלהם בצד ויתנו את הכול. אבל זה לא מחזיק לאורך זמן.

בתשתית של כל חברה יש חוזה חברתי ואנחנו חייבים להישיר אליו מבט, לשאול שאלות על הקווים האדומים וציפורי הנפש של כל אחד מהציבורים, ולראות איך משלבים את כל זה בסיפור שכולנו יכולים להיות שותפים בו.

עוד בנושא
הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics