האם האדם הוא ריבון למעשיו? האם האדם יכול לשנות את העתיד, לתכנן באופן מושכל את חייו ולהוציא לפועל את תכניותיו?
שאלות אלו עשויות לעצב במידה רבה את השקפת העולם ואת אורח החיים שלנו, והתשובה להן תקבע את אופן קבלת ההחלטות שלנו בתחומים רבים.
בחג הפורים, שבו פעלו מרדכי ואסתר במטרה לשנות את הפור (הגורל) שהפיל המן הרשע, אנו מציינים התנגשות בין תפיסות מנוגדות בנוגע לשאלה זו.
א. בפתיחת השיעור נפזר ברחבי הכיתה כמה פתקים שעליהם היגדים העוסקים ביכולת של האדם לעצב את עתידו על פי רצונו ( להורדת קובץ ההיגדים להדפסה לחצו כאן ).
ב. נבקש מכל תלמיד לבחור את ההיגד המתאים ביותר להשקפת עולמו האישי:
ג. לאחר שהתלמידים בחרו את ההיגדים התואמים את תפיסותיהם, נצייר על הלוח טבלה שבה שלושה טורים: "בחירה", "גורל", "מקרה".
ד. נבקש מהתלמידים לשבץ את ההיגד שבחרו תחת אחת מהכותרות בטבלה.
בסיפור מגילת אסתר יש מתח רב בין הגישה המכירה בכוחו של הפרט לעצב את עתידו ולהשפיע על המציאות שבה הוא חי, לבין התפיסה שלפיה גורלו של כל אדם כתוב מראש.
על פי המסופר במגילה, לאחר שמרדכי גילה את מזימת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, הוא פנה לאסתר וביקש ממנה לפנות ישירות למלך אחשוורוש ולפעול לביטול הגזרה, אף שלא נקראה לבוא אל המלך כבר תקופה ארוכה, ובידיעה שמי שמגיע אל המלך על דעת עצמו מסתכן בגזר דין מוות.
א. כעת נקרא במליאה כמה פסוקים ממגילת אסתר המתארים את השיחה בין מרדכי לאסתר, ולאחר מכן נזהה את המוטיבים המנוגדים המצויים בהם:
וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת-בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה… וַיֵּצֵא הֲתָךְ אֶל-מָרְדֳּכָי אֶל-רְחוֹב הָעִיר אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמֶּלֶךְ. וַיַּגֶּד-לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל-אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ בַּיְּהוּדִים לְאַבְּדָם. וְאֶת-פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב-הַדָּת אֲשֶׁר-נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת-אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן-לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל-עַמָּהּ.וַיָּבוֹא הֲתָךְ וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר אֵת דִּבְרֵי מָרְדֳּכָי. וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ וַתְּצַוֵּהוּ אֶל-מָרְדֳּכָי. כָּל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל-אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא-אֶל-הַמֶּלֶךְ אֶל-הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא-יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט-לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת-שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם.וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר. וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים. כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם-לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת…
(מגילת אסתר, פרק ד)
ב. לאחר שקראנו את כל הפסוקים האלה, נבקש מהתלמידים להתייחס לפסוקים מסוימים.
בשלב הראשון – יידרשו התלמידים להסביר את הציטוטים במילים שלהם.
בשלב השני – יידרשו התלמידים לשבץ את הציטוטים בטבלה שציירנו על הלוח בתחילת השיעור:
לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן-לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל-עַמָּהּ.אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים.כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר.וּמִי יוֹדֵעַ אִם-לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
ג. כפי שנוכחנו לראות, במגילת אסתר אפשר למצוא גישות מנוגדות בנוגע לסוגיית הבחירה החופשית.
לסיכום חלק זה של השיעור, נעמת בין הגישות השונות ונשאל את התלמידים: לפי דעתכם, האם העולם שלנו מנוהל על ידי בחירה חופשית של האדם, על ידי גורל כתוב מראש, או שהכול קורה במקרה?
לסיכום השיעור נצפה בהרצאה של החוקר דן אריאלי מאוניברסיטת MIT, העוסקת באופן קבלת ההחלטות של האדם. מתברר כי גם כאשר אנו מחזיקים בגישה שלפיה לאדם יש בחירה חופשית והחלטותיו הן שקובעות את מהלך חייו, עדיין יש גורמים בלתי צפויים שעשויים לגרום לנו לקבל החלטות בלתי סבירות.
*הערה: אורך ההרצאה כ-18 דקות, אך למעשה מדובר בדוגמאות רבות של רעיון אחד, ולכן אם יש מגבלת זמן אפשר להסתפק בשבע הדקות הראשונות של ההרצאה.
