"האם האדם המאמין יודע משהו שהמאמין לא יודע אותו?" את השאלה הזו הציב פרופ' פרופסור אבי שגיא בפתח השיחה שקיים עם אלכס צייטלין בערוצו, שבה דנו השניים בחווית האמונה, ובמושג האמונה. שגיא הקדים ודיבר על פילוסופים, כמו ויטגינשטיין וגולדמן, שהציפו את השאלה האם למאמין יש ידע ייחודי, ומה בעצם ההבדל בין "ידע" לבין אמונה.

• עוד בסדרה: "מנעד התיאורים במסורת על אודות האלוהים הוא גדול ומגוון"

שגיא הסביר שעם "מות האלוהים" והתפרקות הדתות המוסדיות עלו שאלות על תפקיד הדתות בעידן המודרני.

לדעתו, חייבים לדבר על סוגים שונים של אמונה. "אילו זה היה ויכוח על ידע, אז או האתיאיסט צודק, או התאיסט צודק," אמר שגיא. "אבל זה לא באמת עניין להוכחה." לדעתו, כאשר מתייחסים לאמונה כאל טענה עובדתית שניתן להוכיח ולכפות — זהו עיוות של המושג, שכל כולו קשור ב"זיקה אישית" שרק המאמין יכול להעיד עליה, והפיכתו לכלי של שליטה.

"כשאמונה מתורגמת לידע, היא הופכת למנגנון של כוח הרסני. האינקוויזיציה הרגה יהודים, רצחה יהודים בשם ידע. והיום, בארץ, יהודים מאמינים מתייחסים פעמים רבות ליהודים לא-מאמינים כאל יהודים נחותים, לא שלמים, אוכלי שפנים — אותם יהודים שמקריבים את נפשם כדי שאנחנו נוכל להתקיים כאן."