/ תוכנית בארי

למידה בית מדרשית דיאלוגית – כלים ומחשבות על נתיבים חדשים בהוראה

רקע

דרכי הלימוד היהודית המסורתית – 'בית המדרש', ה'חברותא' ועוד – מעודדות את הלומד להפוך ללומד עצמאי, ומזמנות אפשרויות חדשות של דרכי הוראה שניתן להתאימן לתחומי לימוד שונים ומגוונים. בבית המדרש לומדים תכנים ("המה") בשיטת הוראה אופיינית וייחודית לה ("האיך"). אנו מאמינים כי למרות השימוש הנרחב בלמידה בית מדרשית במסגרות פורמליות וא-פורמליות בבתי הספר הממלכתיים, קיים צורך חיוני לרפלקסיה והבנה, לחשיבה מחודשת, ובעיקר ברכישת כלים דידקטיים ופרקטיים להוראה בית מדרשית. הפדגוגיה של הלמידה בית מדרשית מזמנת אפשרויות חדשות של דרכי הוראה שניתן להתאימם לתחומי לימוד שונים ומגוונים.

קהל היעד:

מורים המלמדים תרבות יהודית-ישראלית, מחנכים, חדר-מורים, בעלי תפקידים אחרים.

שכבות הגיל:

חט"ב

מטרות ההשתלמות:

• שיח על למידה משמעותית ורלוונטית הנוגעת לשלות המימדים – המימד הלימודי, המימד הרגשי-חווייתי והמימד המשפחתי והקהילתי (התייחסות לחיים מחוץ לבית הספר – במשפחה ובקהילה)
• התנסות בלמידה דיאלוגית, הדיאלוג המכבד והמצמיח
• התנסות בלמידה המזמנת עיסוק, בירור והפנמה של ערכים ברמה האישית (בירור זהויות, בירור עמדות וכו')
• התנסות למידה המבוססת על גישה בינתחומית ועל מגוון כלים ומדיומים (דרמה, יצירה, קולנוע וכיוצ"ב)
• התנסות בלמידה המטפחת כישורים של לומד עצמאי ובלמידה המעודדת  חשיבה  יצירתית ויוצרת

תוכנית הקורס:

5-8  מפגשים של 3 שעות אקדמיות (או בכל הרכב אחר, שישלים ל-30 שעות).

אופציונלי – 2  מפגשים של יום מלא במכון הרטמן (7 שעות אקדמיות כ"א)  = 14 שעות. ניתן לשלב מפגש אחד מתוקשב שבו המשתלמים לומדים מהבית על בסיס יחידה מוכנה ברשת.

סה"כ: 30 שעות.

בין הנושאים בהשתלמות:

• כיצד להיות "מי שיודע לשאול"? – על אומנות השאלה
• כיצד משלבים בין הוראה פרונטלית להנחיית שיחה ודיון?
• על חשיבותו של דיאלוג בין תלמידים, הורים ומורים

ראשי פרקים להשתלמות:

• הפדגוגיה הבית מדרשית-דיאלוגית כהשראה לשיח חינוכי מתחדש
• התנסות בכלי הוראה מגוונים באמצעות שפת בית המדרש
• הוראה והנחייה ומה שביניהם

פירוט המפגשים

1. מציאת השאלה, או איך לצאת מדפוס הימ"מ [מורה יוזם, מגיב מעריך]
   במפגש זה נעסוק בניתוח הפדגוגיה המקובלת בעין ביקורתית, באמצעות צפייה ומשוב של שיעור פרונטלי.
   מהלך: צפייה בקטע וידאו קצר של שיעור. חלוקת משימות לצפייה, ניתוח ודיון. סיכום התובנות. היכרות עם התיאוריה של גל פישר.
   במידה ויישאר זמן נבצע תרגיל יישום.
2. חמש הנחות יסוד להוראה במאה ה-21
   במפגש זה נעסוק בתיאוריה של יורם הרפז על הפדגוגיה הישנה והפדגוגיה של המאה ה-21.
   מהלך: צפיה בקטע הרצאה, דיון ומסקנות, לימוד ויישום.
3. אין אדם למד אלא ממקום שליבו חפץ
   היכרות עם המתודה הבית מדרשית הדיאלוגית ובחינת הרלבנטיות שלה לפדגוגיה הכיתתית.
   מהלך: לימוד בית מדרשי על הורים-מורים-תלמידים ומה שביניהם באמצעות פתיח [מערכון נשרקה], לימוד ואסיף. לימוד על הלימוד. רפלקציה וחילוץ עקרונות אודות המתודה הבית מדרשית – התמקדות בזיקה שבין ה'מדיום' והמסר [=כיצד באים לידי ביטוי באמצעות למידה בית מדרשית העקרונות של למידה דיאלוגית-משמעותית]  על בסיס תובנות מהלימוד.
4. מדוע תלמידים משועממים?
   במפגש זה נעסוק בשאלה מדוע הלמידה בבית ספר נתפסת במקרים רבים כלא-רלוונטית ומשעממת?
   מהלך: צפייה בהרצאת טד של קן רובינסון "מדוע בתי ספר מדכאים יצירתיות?"
   דיון בעקבות ההרצה, לימוד, סיכום ותובנות משותפות.
5. בין הבית לבית הספר – סדנת צילום
   שילוב לימוד והתנסות באמצעי הצילום בלימוד חווייתי.
   מהלך: היכרות עם תערוכת הצילום הביקורתית של הצלמת אסנת בר-אור "בית, ספר".
   דיון, סדנה ולימוד: בין הבית לבית הספר.
   יציאה להתנסות צילום: "נקודת מבט על בית הספר".
6. בין מורה למנחה
   המפגש יעסוק ביתרונות של הנחיה ככלי של למידה אותנטית. נשאל מהי הבנה? מתי ואיך היא מושגת בצורה אפקטיבית ואותנטית ובעיקר כיצד אנו כמורים יכולים לתרום לה? נבחן את שני המודלים  – מורה לעומת מנחה ונתנסה בתרגילי הנחייה. משוב וסיכום.
7. מנהיגות חזון הוראה ומה שביניהם
   נבחן תיאוריה של מנהיגות וחזון ונבחן את ההשלכון שלה על התפיסה המקצועית החינוכית.
   צפייה בהרצאה של סימון סינק על מנהיגות וחזון. סדנה ותרגיל, לימוד מקורות.
8. רוחניות וחינוך
   לימוד על מקומה של הרוח והרוחניות בחינוך.
   סדנה, לימוד ותרגיל.
9. מוזיקה בהוראה
   סדנה מוזיקלית חוויתית על אפשרות השימוש בכלי המוזיקה כאמצעי בהוראה..

ביבליוגרפיה נבחרת

1. מרטין בובר, "בסוד שיח"
2. ג'ון דיואי, "דימוקרטיה וחינוך"
3. ארגלדו, ברדלי וליין, "למידה  לכל החיים – מכוונות עצמית בלמידה"
4. מזל כספי, גישה לידע
5. ברוקס, "העקרונות המרכזיים בגישה הקונסטרוקטיביסטית"
6. יורם הרפז, "לקראת הוראה ולמידה בקהילת חשיבה"
7. נאוה רוזנוסר, "מנחה הקבוצה", מתוך: "הנחיית קבוצות", בסיוע הקרן לקידום החינוך הקהילתי ע"ש חיים ציפורי ז"ל יער ירושלים, עורך ומתרגם לירון נתן, עורכת ראשית נאוה רוזנוסר.
8. "דיאלוג מורה תלמיד – מתווה לשיחות אישיות בין מורים לתלמידים", צוות כתיבה: דפנה בראשי-אייזן, מאירה לוטנר-טמיר, מיכל עוז, חנה שדמי. עריכה: שוש צימרמן. הוצאה לאור: מח' הפרסומים, משרד החינוך, תשס"ח 2008
9. יפה בניה, "מהו דיאלוג? מהו דיאלוג בחינוך?", הרצאה לרכזי מרחב בית מדרש
10. רוני יבין, "תלמוד כמרחב לימודי פתוח", הרצאה שניתנה במסגרת הכנס 'חידושים והתחדשות בחינוך היהודי', שנערך ביוני 2005 מטעם האגודה הישראלית לחקר החינוך היהודי של אוניברסיטת ת"א והסוכנות היהודית
11. לימוד הלימוד – בהוצאת המדרשה באורנים ומכון מנדל

מטלת סיכום:

א. כל עבודה תוגש ע"י  משתלם אחד בלבד.

ב. מועד הגשת העבודה: בתאריך ידוע מראש ולא יאוחר מ-14 יום לאחר תום ההשתלמות.

ג. מבנה העבודה

• בדף הכריכה: שם העבודה, שם ההשתלמות, סמל ההשתלמות, שם המרצה, שם המוסד, שם מגיש העבודה + מס' ת.ז. (9 ספרות).
• תוכן עניינים מפורט – כולל מספור עמודים.
• גוף העבודה –  יכלול חלק עיוני וחלק מעשי.
• רקע ומבוא תיאורטי – החלק העיוני יכלול סיכום ותיאוריות, העוסקות בנושא הנלמד לאורך ההשתלמות.
• החלק המעשי (היישומי) – יכלול בניית יחידת לימוד או חלק מיחידת לימוד, שתבנה עבור קהל היעד – איתם עובד המשתלם. החלק היישומי יכלול דוגמאות ותכנים להטמעה, בהתאמה לקהל היעד (אוכלוסיית התלמידים).
• פרק הסיכום – יכלול רפלקסיה על תהליך ההטמעה, כולל המלצות לשינוי ושיפור התהליכים בעקבות ההתנסות בהם.
• כנספח יש להוסיף דוגמאות של מסמכים, כלים ותוצרים.
• רשימה ביבליוגרפית מעודכנת, על-פי כללי הכתיבה האקדמית, תצורף לכל מקור שהופיע בגוף העבודה. כמו-כן ציון מקור באינטרנט (כתובת קישור לאתר).

דרישות מינימום:

יש להגיש את העבודה מודפסת על גיליון A4, בהיקף של  5 עמודים לפחות (לא כולל עמודי כריכה, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה ונספחים). מומלץ להשתמש בגופן דוד גודל 12, ברווח כפול.