חג הפסח נקרא גם חג החירות ומבטא את מהותו של סיפור יציאת מצרים אשר הביא את עם ישראל ממצב של עבדות ארוכת שנים לחירות. בשיעור זה נעסוק בביטוי חירות ובמשמעות ההיגד "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
נשתמש בכלי הגרפי ובכתיבה יוצרת, אשר באמצעותם נוכל להתעכב על המילה הבודדת ועל אופן עיצובה במרחב הטקסטואלי ובכך להציע פרשנות חדשה.
צפו בסרטון הבא (כתובת ישירה: https://youtu.be/LlY90lG_Fuw ):
השיר נקרא "חופש".
( למילות השיר (באנגלית) של פארל ויליאמס לחצו כאן )
משימה: כתבו את המילה "חירות" על דף בצורה גרפית שמבטאת משמעות עבורכם.
קחו בחשבון את המאפיינים הבאים: צבע האותיות, צורת האותיות, יחסי קרבה בין האותיות, טקסטורה
צבע הדף, צורת הדף, מיקום המילה בדף, חזרות, כיוונים, תוספות קישוטיות.
למורה: כדאי לתלות את העבודות ולשמוע מהתלמידים מה המשמעות שהם ייחסו למילה "חירות".
קראו את שני הקטעים הבאים:
לאחר שנגזר דינו להישלח לסיביר קם נתן שרנסקי ואמר לשופט:
"אתה, אדוני השופט, חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט שתך לביתך ואילו אני אהיה המשעובד כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו. אני הוא בן החורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי – היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה.
ההבדל בין העבד ובן החורין איננו רק ההבדל במעמדם החברתי, שהאחד משועבד למישהו אחר והשני איננו משועבד. אנו יכולים למצוא עבד שברוחו הוא בן חורין, ולהפך – בן חורין שרוחו היא רוח עבד.החירות האמיתית היא יכולתו של האדם להתעלות ולהגיע אל הגרעין הרוחני והמוסרי שטמון בתוך עצמו. מַעֲלָה זו אינה מצויה במי שרוחו רוח עבד. אדם כזה אינו פועל מתוך תחושותיו הפנימיות העצמיות, אלא על פי מה שנחשב לדבר יפה וטוב בעיני אנשים אחרים שיש להם השפעה עליו. אדם כזה נשלט על ידי תכונות או מעשים של אדם אחר ואינו שולט בחייו.
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"
בחרו את המילה החשובה בעינכם במשפט זה, הקיפו אותה וכתבו "כתיבת רצף": כתבו מכתב אותו תשלחו לדור אחר, ותארו בו את יציאת מצריים שלכם, דרך המילה שבחרתם.
