במפגש השני בסדרת "עת לרפוא", העוסקת בחורבן וצמיחה, בקושי ובהתרוממות, נשמע שיעורים מאת ד"ר דרור בונדי וד"ר רננה רביצקי-פילזר. האירוע ייערך בזום, הרשמה כאן.
על שיעורו של ד"ר בונדי, " ירמיהו – נביא הזעם והאהבה – בפרשנותו של אברהם יהושע השל" (19:30): אנדרו יאנג, חבר קונגרס ושגריר ארה"ב באו"ם לשעבר, סיפר כי בהיותו פעיל בתנועה למען זכויות השחורים בשנות השישים הוא נהג לשאת עמו בתיק עותק של ספרו של השל, "הנביאים", כדי שיוכל למצוא בו נחמה כאשר ייאסר. כיצד פרשנותו של השל לנביאי התנ"ך גרמה לאפרו-אמריקני לחוש הזדהות עמם יותר מ-2500 שנה לאחר שנעלמו? בשיעור נתמקד בפירושו של השל לספר ירמיהו, ונראה כיצד הוא מקים את ירמיהו לתחייה, והופך את חווייתו הנבואית למקור השראה לנבואתו של מרטין לותר קינג. פרשנות זו גם תאיר באור חדש את מגילת איכה.
על שיעורה של ד"ר רננה רביצקי-פילזר, "ציון – מעיר חרבה לאם מנחמת" (20:30): ציון מופיעה במקרא ובמדרש בדימויים נשיים שונים והפוכים: כרעיה וכאלמנה, כאהובה ועזובה, כזונה וכבתולה, כנידה, כעקרה וכאם. העושר והניגודיות של הדימויים מעמידים יחסים מורכבים ומרתקים בין ציון ובין בניה – עוזביה – אוהביה. סדרת סיפורים מדרשיים אינה מסתפקת בהצגת הרעיון והדימוי של אימהות הארץ והעיר, אלא מאנישה את ציון ומציגה אותה כדמות אימהית חיה ודינאמית, המשמיעה קולה ומנהלת דיאלוג עם נציגי עם ישראל. ציון מתגלה כאישה אבלה פסיבית, אך גם כמנחמת אקטיבית המבטיחה לבניה תיקון, נחמה והצמחה.