פורים הוא חג חריג ומעניין. כבר שמו, וכן המגילה שנקראת בו, מחזיקים איזה תעתוע שבין "פור" – הגרלה – לבין תכנון והשגחה. גם הריטואלים וההלכות מחזיקות שניות זו. חובת השיכרות למשל, עוסקת במתח שבין שליטה וחוסר שליטה, צלילות, מודעות ואיפוק לבין עירפול, היסחפות והסרת מעצורים. גם מנהג התחפושות שואל שאלות על "האני האמיתי" לכאורה המיוצג ביום-יום למול האחר והמודחק המוצא את ביטויו ביום זה.
חריגותו של החג מזמנת את האפשרות לדון על הסדר בעולם. האם יש מי שמחזיק בו, הן בעולם בכלל, והן בעולם האישי של כל אחד? עד כמה חיינו, סדר יומנו ועתידנו הם בידינו, או שאנו רק שותפים במחזה שמנוהל עבורנו?
השיעור שלהלן עוסק בחיבור שבין פורים לשאלות של אמונה בגורל או בהשגחה אלוהית עם נגיעות בשאלת האמונה בכלל וההשגחה בפרט. התקופה הקשה שעוברת עלינו בשנה וחצי האחרונות מציפה שאלות אלה במלוא חריפותן, ולכן בחרנו בפרוזדור שמייצר עבורנו חג הפורים לעסוק בהן בצורה שאינה מתחמקת אך שומרת גם על מרחק בטוח של קלילות מסוימת.
.
הקשיבו לשיר "תמיד אוהב אותי" של יוסף יאיר אלייצור והרב שלום ארוש, ועקבו אחרי המילים.
(השיר בגירסה הידועה יותר של ששון איפרם שאולוב, בקישור הזה)
.
מהשיר "תמיד אוהב אותי" עולה שלמרות המצב הקשה, הימים ה"נוראים", האבידות הרבות, הצער הגדול ומצוקת החטופים המעונים, עדיין מאמינים המחברים בכך שהאלוהים משגיח ומלווה, ומשום כך גם אחראי למציאות.
מגילת אסתר שמספרת את הסיפור שסביבו התגבש חג הפורים מחזיקה בתוכה מתח דומה.
לאחר שעברנו על קוויה הכלליים של העלילה, כדאי להוסיף את המידע הבא: במגילת אסתר לא מופיע אף פעם שמו של אלוהים. נסו להעלות השערות שונות מדוע.
קיראו את הפסוקים הבאים ממגילת אסתר:
וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי.
בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר.
.
מהפסוקים שקראתם.ן עולה שהמילה 'פור' מקבילה ל'גורל'. חג הפורים קיבל את שמו לציון הגורל – ההגרלה – שהטיל המן על מנת למצוא את התאריך הנכון ל"השמדת היהודים". הפסוקים בסוף המגילה, לאחר שהיהודים ניצלו מהשמדה ואף היכו את אלו שרצו להשמידם, אומרים זאת במפורש:
עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר… קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר, לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.
.
ניתן לשער, שהן היעדרו של שם האלוהים מהמגילה והן שמו של החג 'פורים' מחזיקים תפיסה שגם אם לעיתים נראה שהמציאות היא כאוטית (מבולגנת ואקראית) יש מאחורי כל זה יד מכוונת, משגיחה ומנהלת את ההיסטוריה. האם אתן.ם מסכימות/ים עם תפיסה זאת או מתנגדים לה?
.
.
פורים שמח!
