תמכו בנו
עירוב תחומין – השתלמות רב תחומית
השתלמויות בארי תשפ"א

השתלמות בהוראה רב-תחומית במקצועות תרבות ומורשת

מבוא

ההוראה הרב-תחומית הולכת ותופסת מקום בבתי הספר. הניסיון מלמד שבעיקר בחטיבות הביניים יש צורך להמעיט בכמות המקצועות שאותם התלמידים לומדים במשך שעתיים או שלוש בשבוע, ולקבץ את המקצועות באשכולות למידה. עבור מורים רבים נדרש שינוי גדול והבנה כיצד יוצאים מן הדיסציפלינה המקצועית, שחלקם כבר יודעים ללמד אותה היטב ומנוסים בה מאד, אל מקצוע חדש שיש לו נגיעות גם לתחומים שהם אינם בגדר ההתמקצעות של אותה מורה. השתלמות זו באה לתת כלים להוראה רב-תחומית, להבין את עקרונותיה, להתנסות בה, ולגבש דרך למידה והתנסות משותפת בתחום זה.

מטרת ההשתלמות

היכרות עם נושא ההוראה הרב-תחומית, הבנת עקרונותיו ורכישת כלים להוראה רב-תחומית (בעיקר סביב מקצועות הומניסטיקה) בבית הספר.

נושאים עיקריים בהשתלמות

דגש על תרבות יהודית-ישראלית כמקצוע רב-תחומי במהותו.
הוראה בית-מדרשית ככלי מרכזי-שימושי להוראה רב-תחומית
השינוי הפנימי שנדרש למורה כדי ללמוד הוראה רב-תחומית
רקע פדגוגי, הן לתחום ההוראה הרב-תחומי, והן למקצועות הנגזרים ממנו
התנסות מבוקרת בהוראה רב-תחומית
התנסות בבניית מערכי שיעור רב-תחומיים

מפגשי ההשתלמות

  1. ההוראה הרב-תחומית – מהי?
  2. מה צריך להשתנות בי כדי ללמד באופן רב-תחומי? תיאוריה והתנסות.
  3. איך עושים בית -מדרש בכיתה?
  4. מבואות כלליים למקצועות ההומניסטיים
  5. תרגול שבירת המחסום – ללמד לאו דווקא את המקצוע שלי…
  6. התנסות בכתיבת מערכי שיעור רב-תחומיים

מטלת סיום

מטלת סיום הקורס היא בנייה של מערך הוראה (שני שיעורים לפחות) רב-תחומית, שתביא לידי ביטוי את המיומנויות שנלמדו בהשתלמות. חלק מן המטלה יהיה בהתנסות במערך זה, ומסקנות מההתנסות. הרפלקציה תהיה אפוא הן על השתלמות עצמה, והן על ההתנסות במערך. פרטים נוספים יינתנו במהלך ההשתלמות.

ביבליוגרפיה נבחרת

  1. א' גור-זאב, (עורך). חינוך בעידן השיח הפוסט-מודרני. בית ברל: הוצאת מגנס, 1995.
  2. אבירם, א', הצעה לפיתוח מסלול להכשרת אנשי צוותים מובילים לבתי-ספר עתידניים ולליוויו. באר-שבע: המחלקה לחינוך אוניברסיטת בן-גוריון, 1998.
  3. אבירם ר', תכנית לימודים הומניסטית חדשה: תשובה לבגידתו של החינוך בצורך במשמעות, בתוך "מחשבה רת-תחומית בחינוך ההומניסטי", כרך 3, (2008), עמ' 114-109.
  4. ארגלדו, ברדלי וליין, "למידה לכל החיים – מכוונות עצמית בלמידה", 1996
    בן יהודה, א', בניית תכנית לימודים רב תחומית, בתוך "משאבי אנוש", 207 (2005), עמ' 48-46.
  5. דינור, ג', תרומתה האפשרית של למידה / הוראה של המקרא בהיבט רב תחומי ללמידה משמעותית, (דו"ח מחקר), מכון מופ"ת, ת"א 2016.
  6. הרפז, יורם, "לקראת הוראה ולמידה בקהילת חשיבה".
  7. כץ שרון, (עורכת), קשר עין, "גיליון מיוחד יוזמות בחינוך", גיליון 268, ניסן-אייר תשע"ז 2017.
  8. קוזמינסקי, ל', בשבחיה של הוראה בינתחומית, בתוך "קולות – כתב עת לענייני חינוך וחברה" 4 (2008), מכללת קיי באר שבע, עמ' 23-22.
  9. רוזנווסר, נאוה (עורכת), "מנחה הקבוצה", מתוך:"הנחיית קבוצות", בסיוע הקרן לקידום החינוך הקהילתי ע"ש חיים ציפורי ז"ל יער ירושלים.
  10. צדקיהו, ש' (עורך) . אקלים כיתה: מהות ומעשה, משרד החינוך והתרבות, ירושלים, 1988.
  11. צימרמן, שוש (עורכת), "דיאלוג מורה תלמיד מתווה לשיחות אישיות בין מורים לתלמידים", משרד החינוך, תשס"ח 2008.
  12. כתב העת "מחשבה רב תחומית בחינוך ההומניסטי", מכללת אורנים. לעיון כאן.