הרבנות הראשית לישראל הוקמה בשנת 1921 כחלק ממוסדות היישוב היהודי במסגרת המנדט הבריטי, ועל בסיס מוסד "הראשון לציון" שהתקיים תחת השלטון העומת'מאני. סמכויותיה של הרבנות הראשית הוסדרו לאחר קום המדינה.[1]
בראש הרבנות הראשית עומדים שני הרבנים הראשיים לישראל, ולצד הרבנים הראשיים מכהנת גם מועצת הרבנות הראשית, גוף שמהווה מעין "דירקטוריון" של הרבנות ושמתווה את המדיניות ההלכתית שלה. המועצה מורכבת מ-17 רבנים, מהם 7 שממונים מתוקף תפקידם (הרבנים הראשיים, רבני הערים ירושלים, ת"א, חיפה ובאר שבע והרב הצבאי הראשי) ו-10 שנבחרים על ידי האסיפה הבוחרת.
חוק הרבנות הראשית קובע כי הרבנים הראשיים לישראל נבחרים אחת לעשר שנים על ידי אסיפה בוחרת, ואילו הבחירות למועצת הרבנות הראשית מתקיימות אחת לחמש שנים. הבחירות הקרובות לרבנים הראשיים היו צפויות להתקיים ביולי 2023, ובתוך כחודשיים גם הבחירות למועצת הרבנות הראשית. מסיבות שונות נדחתה פקיעת כהונתם של הרבנים הראשיים לתחילת חודש יולי 2024, בהתאם לכך, הבחירות היו צריכות להתקיים עד לסוף חודש יוני, אך המשרד לשירותי דת התעכב. על רקע פנייה של גורמים שונים לבית המשפט בעניין זה, מועד הבחירות לרבנות הראשית נקבע ל-29.9.2024.
באופן דומה, מועד פקיעת כהונתם של חברי מועצת הרבנות הראשית חלף ב-15.9.2024, ונכון לעכשיו אין מועצת רבנות ראשית מכהנת. בישיבה של ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת שהתקיימה ב-16.9.2024 אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שמבקשת להאריך את כהונת מועצת הרבנות (רטרואקטיבית לאחר פקיעתה) עד לפברואר 2025.
נכון לעכשיו אין במדינת ישראל רבנים ראשיים שמכהנים בתפקידם, אלא ממלא מקום שסמכויותיו מוגבלות לעניין בתי הדין הרבניים – הרב מיכאל עמוס המכהן כמ"מ נשיא בית הדין הרבני הגדול. עד לאחרונה לצדו עמד גם הרב יצחק רלב"ג כממלא מקום נשיא מועצת הרבנות הראשית, אך תפקידו הסתיים עם פקיעת כהונת המועצה. הלכה למעשה, מכיוון שפקעה גם כהונתה של מועצת הרבנות הראשית, ומכיוון שלא מופיע בחוק מי במצב כזה ממלא את מקומה – אין מי שיממש את סמכויותיה.
על פי חוק הרבנות הראשית, הרכב האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית מורכבת מ-150 נציגים, חלקם נבחרים מתוקף תפקידם, וחלקם מתמנים על ידי גורמים שונים, באופן הבא:
| רבנים
(80) |
רבנים מקומיים | 30 רבני הערים הגדולות. |
| 14 רבני המועצות המקומיות הגדולות. | ||
| 2 רבני המועצות האזוריות הגדולות. | ||
| 8 רבני היישובים הגדולים. | ||
| 4 רבני השכונות הותיקים בערים ירושלים, ת"א חיפה ובאר שבע. | ||
| נציגי הרבנות הראשית | 10 רבנים מטעם הרבנים הראשיים. | |
| אחרים | 10 הדיינים הותיקים. | |
| 2 הרב הצבאי הראשי וסגנו. | ||
| נבחרי ציבור
(70) |
השלטון המקומי | 25 ראשי הערים הגדולות. |
| 6 ראשי המועצות המקומיות הגדולות. | ||
| 4 ראשי המועצות האזוריות הגדולות. | ||
| הממסד הדתי המקומי[2] | 14 ראשי המועצות הדתיות של הערים הגדולות. | |
| 4 ראשי המועצות הדתיות של המועצות המקומיות הגדולות. | ||
| נציגי הכנסת | 5 ח"כים (נהוג שחלקם חברי אופוזיציה). | |
| נציגי הממשלה | 2 שרים. | |
| 10 נציגי ציבור שממנה השר לשירותי דת. |
בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי מרכז רקמן, שבמסגרתה נדרשה הרבנות הראשית שממחצית מנציגיה יהיו נשים שעוסקות בתפקיד רבני, הודיעו נציגי הרבנות שבבחירות הקרובות הם לא ימנו כלל את עשרת נציגיהם כפי שמחייב החוק, כך שבפועל האסיפה הבוחרת תהיה מורכבת מ-140 נציגים. לעיון ברשימת חברי האסיפה הבוחרת שפרסמה הוועדה לבחירת הרבנים הראשיים לישראל – לחצו כאן.
המועמדים בבחירות
כדי להציע מועמדות לבחירות יש להציג חתימות של 20 מחברי האסיפה הבוחרת עד ליום ה-22.9, אז תיסגר רשימת המועמדים באופן רשמי. עד כה, פורסם כי לתפקיד הרב הראשי מתכוונים להגיש מועמדות הרבנים הבאים:
סמכויות הרבנות הראשית
תפקידי הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית הוגדרו בחוק הרבנות הראשית וסמכויות נוספות הוסדרו בחוקים שונים. ראוי לציין כי מעבר לסמכויות הסטטוטוריות, הרבנים הראשיים נמנים על סגל א' של שירות המדינה – אירועים אליהם מוזמנים חברי סגל א' בישראל כוללים, בין היתר, קבלת פנים לראשי מדינה, המבקרים בארץ, הטקס השנתי של יום הזיכרון ויום העצמאות בהר הרצל, לוויות ממלכתיות וטקסים ממלכתיים אחרים ועוד.
להלן רשימה שמרכזת את הסמכויות השונות שבידי הרבנות הראשית:
| סמכויות כלליות | מתן תשובות וייעוץ בענייני הלכה לציבור השואלים בעצתה. |
| פעולות לקירוב הציבור לערכי התורה והמצוות. | |
| המועצות הדתיות, אמונות על אספקת שירותי הדת בישראל, פועלות לפי פסיקת הרבנות הראשית. | |
| סמכויות בתחום הנישואין | הרבנות הראשית היא המוסמכת לתת כשירות לרושמי נישואין, למנותם ולפקח על פעילותם. |
| טקסי הנישואין היחידים הזוכים להכרה מדינתית פורמלית הם נישואין הנערכים לפי דין תורה, בהתאם לפרשנות הבלעדית של הרבנות הראשית את הדין הדתי. | |
| בירורי יהדות: הרבנות מבררת טרם הנישואין את מעמדם האישי והמשפחתי של בני הזוג. הליך בירור יהדות נועד לברר את מעמדו של אדם שיהדותו ההלכתית מוטלת בספק בעיני הרבנות. מכוון בעיקר כלפי יוצאי ברית המועצות לשעבר. | |
| סמכויות בתחום הגיור | הרב הראשי המשמש כנשיא מועצת הרבנות הראשית מחזיק בסמכויותיו כראש העדה הדתית היהודית, שאחד מתפקידיו לאשר ולחתום על תעודות המרה (= תעודות גיור). |
| מכוח סמכותה בנושא נישואין, הרבנות קובעת אלו גיורים יוכרו לצורך נישואין בישראל. | |
| סמכויות בתחום הכשרות | מתן הסמכה לרבנים להעניק תעודות כשרות למסעדות, בתי עסק ומוסדות ציבוריים. |
| רפורמת הכשרות מעניקה לרבנות סמכות לקבוע תקן כשרותי ולספק שירותי השגחה על כשרות, אולם סמכות זו מבוזרת ואינה בלעדית לרבנות. גופים פרטיים יכולים להעניק כשרות, אך על גופים אלו לקבל אישור מהממונה על הכשרות ברבנות הראשית (חוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג-1983). | |
| פיקוח על יבוא בשר כשר לארץ: אסור לייבא לישראל בשר ומוריו הראויים למאכל אדם אלא אם ניתנה לו תעודת הכשר ממועצת הרבנות הראשית. | |
| סמכויות בתחום הרבנות והדיינות | הרב הראשי המשמש כנשיא בית הדין הרבני הגדול קובע את הרכבי בתי הדין הרבניים, לרבות אבות בתי הדין, ויש בידיו סמכויות רבות הנוגעות לפעילותם ומדיניותם של בתי הדין. כמו כן, נדרשת הסכמתו לקביעת תקנות הנוגעות לבתי הדין הרבניים. |
| מועצת הרבנות הראשית נותנת כשירות לרבנים שמוכרים על ידה, רבני עיר, רבני מושבים וקיבוצים, רבני מועצות אזוריות ורבני שכונות; היא נותנת גם כשירות לרבנים לכהן כדיינים וכרושמי נישואין. | |
| הרבנות הראשית מפעילה מערך בחינות, שבהן מותנית הכשירות לכהן בתפקידים הנ"ל. | |
| שונות | הרב הראשי היה חבר בועדה לקביעת המוות במלחמת חברות ברזל, לצורך זיהוי הנרצחים, אך נראה שאין לכך חובה חוקית. |
| לרבנות הראשית (ולרבנות מקומית) יש סמכות לאשר את כשרותם של תפילין ומזוזות, על מנת שיהיה ניתן למכור ולהפיץ אותם (החוק אוסר על מכירה והפצתם ללא אישור על כשרותם). | |
| סמכויות מינוי במוסדות הדת | הרבנים הראשיים חברים מכוח תפקידם בוועדה למינוי דיינים. |
| מינוי עשרה רבנים לאסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית. | |
| מינוי חברי בית הדין המשמעתי שדן רבני ערים במקרה הצורך. | |
| הרב הראשי הוא יו"ר הוועדה לאיתור מועמדים למשרת ראש מערך הגיור. | |
| מועצת הרבנות הראשית בוחרת רב עיר שיהיה חבר בוועדת הבחירות לבחירת רבני ערים. | |
| מועצת הרבנות הראשית, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, רשאית להאריך את כהונתו של רב עיר שהגיע לגיל 70 וכהונתו אמורה להיפסק. | |
| חברות ומינויים בוועדות רפואיות | הוועדה המפקחת על קביעת מוות מוחי: ועדה בת 10 חברים, שלושה מהם רבנים (על אחד מהם לפחות להיות גם רופא) שממונים בהמלצת הרבנות הראשית. |
| הוועדת היגוי למרכז הלאומי להשתלות איברים: ועדה בת 17-10 חברים שממנה שר הבריאות, אחד מהם "איש דת"[3] שממונה לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים. | |
| הוועדה ארצית מתוקף חוק החולה הנוטה למות: ועדה בת 24 חברים שממנה מנכ"ל משרד הבריאות, ארבעה מתוכם "אנשי דת", הממונים בהתייעצות עם הרבנים הראשיים. | |
| וועדת חריגים ארצית מתוקף חוק תרומת ביציות: ועדה בת 6 חברים שממנה שר הבריאות, אחד מהם "איש דת" שיהיה "נציג של הרב הראשי לישראל". |
[1] ראו עוד להלן.
[2]יש להדגיש ש על אף שהם כלולים בקבוצת נציגי הציבור, 18 ראשי המועצות הדתיות הם למעשה חלק ממערכת שירותי הדת, כך שמספר נציגיה באסיפה עומד על -98.
[3] אנשי דת עשויים גם להיות בני דתות אחרות, תלוי באדם שבו דנה הועדה. במקרה כזה, ההתייעצות נעשית עם ראש העדה הדתית הרלוונטית.
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
