"יש המון אתגרים, והציונות היא מלחמה – גם כנגד גורמים מבחוץ, אבל גם כנגד גורמים מבפנים." בשיחה בפודקסט של משה רדמן הרטמן תיאר את חזונו האישי ביחס לעתיד הציונות, ופירט כיצד החזון החינוכי של מכון הרטמן נועד להיענות לאתגרים שהוא מזהה שעומדים בפני יצירת זהות יהודית בישראל היום.

"למען הציונות, היהדות בארץ חייבת להיות יהדות מכילה," אמר הרטמן בראשית דבריו. "בגלות אתה יכול להיכנס לבית הכנסת הפרטי שלו, ולבנות את היהדות שאתה רוצה. ואם מישהו לא מסכים איתך – שלח אותו לבנות בית כנסת משלו. אבל המשמעות של הציונות הוא שאני לוקח ריבונות ואחריות על העם כולו.

"הריבונות מייצרת יצר-רע לכוח, רצון לשלוט על דרכי הביטוי של יהדותם של אחרים. זו בעיה פנים דתית, ולא רק של היהודים. כל הדתות המונותאיסטיות סובלות ממנה: האמונה שאם יש אל אחד, יש רק אמת אחת. אבל המסורת שלנו אומרת 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים'. המסורת היהודית מלכתחילה אומרת שדווקא משום שיש אל אחד, אין שום עמדה אחת שיכולה להכיל את האלוהות."

בעיני הרטמן, אחת הבעיות העיקריות של היהדות בישראל היא העובדה שדווקא הקיצוניים פחות, אלה המגדירים את עצמם חילונים, או כאלה שמתעניינים פחות ביהדותם, מאפשרים – ואפילו מעודדים – את הפקדת היהדות בידי הגורמים הקיצוניים ביותר, שלוקחים על עצמם להיות מייצגי היהדות לכאורה.

"אבל למה שאדם חילוני ירצה בכלל לחזק את הזהות היהודית שלו?" שאל רדמן.

"רוב הציבור הישראלי הוא יהודי ויש לו זהות יהודית שנובעת מזיקה משפחתית טבעית. רק אין לו תוכן לזהות היהודית שלהם," אמר הרטמן. "אני הקמתי תוכנית של לימודי יהדות ב-130 בתי ספר תיכונים ממלכתיים בכל רחבי הארץ. לא היה הורה אחד בבית ספר אחד שאמר אני לא רוצה."

לקראת סוף השיחה הזכיר הרטמן את תנועת ההתחדשות היהודית שקיימת בארץ כבר עשרות בשנים: "קמו בשנות השמונים בישראל מאות מוסדות שהביאו יהדות לכל פינה. העם היהודי בישראל שאב את הזהות היהדות של יהודית שלו מכל קצוות הקשת. אבל בשנים האחרונות, הקיצוניות הדתית שהשתלטה על המפלגות הדתיות התחילה לייצר תגובת נגד."

את תגובת הנגד הזו לכל סממן יהודי הרטמן מבקש לעצור. הוא הדגיש שוב את האופטימיות שלו, הנובעת גם ממוכנות לפעול ולעשות: "ככה בנינו את המדינה. בנינו אותה כלכלית, בנינו אותה בטחונית, עכשיו אנחנו צריכים לבנות אותו גם תרבותית."