פני האדם הן דבר מופלא. הן ייחודיות ושונות אצל כל אדם, משתנות עם הזמן ויכולות לספר עלינו סיפור שלם עוד בטרם פצינו את פינו. אנחנו משערים על האדם העומד מולנו דברים רבים רק באמצעות התבוננות בפניו. לרוב הפנים הן הדבר הראשון אותו אנו קולטים במפגשנו עם אנשים. מדוע? אולי משום שהפנים הן מרכז ההבעה שלנו ובאמצעותן אנו מביעים אינסוף תחושות ורגשות ומתקשרים זה עם זה. כמו כן הפנים שלנו משמשות מרכז חישה משום שבהן מרוכזים מרבית חושינו.
את קדמת ראשינו אנו מכנים 'פָּנִים', איבר יחיד בלשון רבים, כי הפנים הן החוץ של הפְּנִים, וכיוון שפְּנִים עולמנו מגוון מאד גם פנינו עשירות בהבעות. אנחנו גם מזדהים באמצעות פנינו בתעודות רשמיות שונות והן חלק מרכזי מזהותנו כבני אדם.
בתקופה האחרונה כולנו לומדים מרחוק באמצעות תוכנות המעצבות מרחב לימודי וירטואלי וממקמות את פנינו במרכז. במקום מרחב פיזי של כתה שיש בו עומק, גובה ורוחב, המסך משטיח את כולנו. במקום דמויות מלאות ומתנועעות של מורה ותלמידים, אנו מצויים בריבועי למידה המאירים את פנינו ושמותינו. באיזו מידה הלמידה מרחוק מאפשרת מפגש פנים אל פנים שיש בו קרבה ואינטימיות? מהם האתגרים שהלמידה מרחוק מציבה לנו? ומה הקשר בין אתגרים אלה לבין הפנים האנושיות? מה הפסדנו או הרווחנו במעבר ממפגשים בלתי אמצעים עם פנים של אחרים לפנים הניבטות מהמסכים?
בשיעור שלפניכם אנחנו מזמינים אתכם לחוות ולחשוב על שאלות אלה ואולי גם להשפיע על איכות הלמידה שלכם.
התבוננו בתמונות הבאות בזוגות ושוחחו:
*הערה: שתי הפנים האחרונות באוסף אינן של אנשים אמיתיים. הפנים האלה נוצרו על ידי בינה מלאכותית ונלקחו מאתר https://thispersondoesnotexist.com. האם העובדה שאלה אינן פנים אמיתיות משנה את יחסינו אל הבעותיהן?
כאמור, הפנים שלנו הן מראה לפנימיותנו. הקשר המילולי בין פָּנִים לבין פְּנִים בשפה העברית מדגיש את החיבור הזה. מירב תחושותנו ניכרות בשפת הפנים שלנו ולכל אחד מאיתנו יש שפת פנים ייחודית.
אנחנו מציעים להתמקד בהיבטים כמו גיל, מין, תרבות ומצב רוח. אם בכיתה עולות הנחות אודות מאפייני אישיות, אנחנו ממליצים לפתוח את זה לשיחה ולשאול – האמנם זה כך?
המשפט: כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים – כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם (משלי, כז, יט) מבקש לחדד תובנה ידועה. כשם שהמים משקפים את תווי פניו של המתבונן בהם (כמו במראה), כך יחסו של אדם אחר אלינו, הוא שיקוף מדויק של יחסינו כלפיו.
מחבר הפירוש 'מצודות דוד' (ר' דוד אלטשולר, 1687 – 1769) אומר את זה בשפתו:
כמו דרך המים מראים את הפנים בדומים להפנים המסתכלים בה, אם שוחקות – שוחקות, ואם עצבות – עצבות, כן לב האדם לאדם, אם לבו טוב על חברו – ייטיב גם לבו, ואם רעה – תרע גם היא.
הלמידה מרחוק שינתה ומשנה עבורנו מושגים בסיסים כמו 'כיתה', 'מפגש', 'שיחה', 'בית ספר', 'שיעור' ואולי גם 'מורה'. היא הציבה במרכז את הפנים שלנו, גלויות ולעיתים חשופות מידי. אנחנו לומדים בתוכנה המשטיחה את כל המימדים וממקדת את לב השיעור בפנינו. אנחנו משקפים ברצון או בחוסר רצון חלקים מהבית שלנו. המרחבים הפרטיים שלנו מופיעים במצלמה ומתערבבים עם הכתה ובית הספר. למידה כזו מאתגרת הן את המורה והן את התלמידים, כפי שמתארת המשוררת סיוון הר שפי:
הַלְּמִידָה מֵרָחוֹק
מָתְחָה וִילוֹנוֹת שְׁחֹרִים עַל חַלּוֹנוֹתֵיהֶם.
שְׁנֵי תַּלְמִידִים מִתּוֹךְ תְּרֵיסַר, נַעֲנוּ לִקְרִיאָתִי –
הִפְשִׁילוּ, זָרְחוּ לְעֻמָּתִי מִתּוֹךְ לֵיל־אָדָם.
במוסף עיתון הארץ קיים מדור מעניין הנקרא "ענייני פנים". כל שבוע מוצגות במסגרת המדור פנים חשופות של איש או אישה מוכרים והם מתארים את פנימיותם תוך התייחסות לאיברי הפנים שלהם. בסרטון הבא תוכלו לראות את ענייני הפנים של דוד המלך באמצעות הפנים (הדמיוניות) שלו.
ניתן למצוא דוגמאות נוספות במדור ענייני פנים באתר "הארץ" (ייתכן והתוכן יהיה חסום למנויים בלבד).
הנכם מוזמנים לעצב דף "ענייני פנים" משלכם, המתאר את ענייני הפְּנִים שלכם בכל הנוגע ללימוד מרחוק.
התייחסו להעדפותיכם כלפי:
המצלמה במחשב – מידת הקירבה או הריחוק ממנה.
הרקע המצולם מאחוריכם.
יכולת השיחה שלכם בשיעור, יכולת הקשב והריכוז.
מה חסר לכם או מגביל אתכם בשיעור של למידה מרחוק?
מה מעודד אתכם או גורם לכם לחוש נוח?
מה נראה חשוב מבחינה כיתתית והייתם מוכנים להתפשר לגביו?
מתחו קו בין העדפות אלה לבין איברי הפנים המייצגים אותם וכתבו את מחשבותיכם ותחושותיכם.
שתפו את עיצובי הפְּנִים שלכם. נסו לבחון אילו מכנים משותפים קיימים ביניכם בכל הנוגע להעדפות הלמידה מרחוק.
