/ ראשית - מיזם התנ"ך

יש רק דבר אחד
שהחלומות באמת רוצים.
שנתעורר מהם.
אלון ציפריס / מאה חלומות וחלום

בפרק מ' יוסף עובר מעבר דרמטי מחולם חלומות לפותר חלומות. מעבר זה יבשר על שינוי ביוסף ויתחיל תפנית במהלך חייו. איך זה יקרה? כדי להבין, נבקש לעמוד על סוד פתרון החלומות ביד יוסף ולברר מעט יותר את צמד החלומות עליהם מסופר בפרק.
פרק זה פותח בחלומות השרים, אך ניתן להתחיל את היחידה עוד קודם לכן בסוף פרק ל"ט שם מסופר כי יוסף מושלך לכלא. בפרק זה הגיע יוסף להצלחה ולמעמד בבית פוטיפר עד למינויו כמופקד על ביתו:
וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ: וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל-בֵּיתוֹ וְכָל-יֶשׁ-לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ (בראשית לט, ג – ד). אולם כזכור, בעקבות פרשת אשת פוטיפר, הושלך יוסף לבית הסוהר ושוב מעמדו נמוך אולי אף מזה של עבד. אך לא לזמן רב. הנה הוא עובר את תהליך עלייתו למעמד של ממונה גם בבית הסוהר:
וַיְהִי ה' אֶת-יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר: וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר בְּיַד-יוֹסֵף אֵת כָּל-הָאֲסִירִם אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה עֹשֶׂה :אֵין שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת-כָּל-מְאוּמָה בְּיָדוֹ בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ וַאֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ: (בראשית מ, כ"א-כ"ג).
יוסף היה הילד המועדף בביתו, העבד המועדף בבית פוטיפר, והאסיר המועדף בבית האסורים. נראה לכאורה שאין שינוי במהלך חייו של יוסף. נמשיך לעיין בסיפור ונתרכז בשלב זה בחלומות השרים.

שני שרים חולמים – האם הם חלמו אותו חלום?
לפנינו שני חולמים, כל אחד את חלומו, אולם השרים החולמים עצמם מתייחסים לחלומותיהם כאל חלום אחד: חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ (בראשית מ, ח). לפי לשון היחיד נראה שלדעתם מדובר באותו החלום.
דברים נוספים גורמים לנו להתייחס לחלומות הללו כמקשה אחת :
שני החולמים חלמו בְּלַיְלָה אֶחָד (פסוק ה), ושניהם הגיבו תגובה דומה: וְהִנָּם זֹעֲפִים (פסוק ו),
גם בתוכן החלומות נראה דמיון ברור: שר המשקים חולם על משקה פרעה, ואילו שר האופים על מאכלו. בשני החלומות חוזר המספר שלוש (שלשה שריגם/שלשה סלי חרי).

אולם, למרות הדמיון, מעניק יוסף פתרון שונה לכל חלום: וַיִּפְתׇּר־לָנוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר (בראשית מא, י"ב) כפי שיעיד שנתיים אחרי כן שר המשקים בפני פרעה.
כיצד הבין יוסף כי מדובר בשני חלומות מאד שונים?
הקשב של יוסף לחלומותיהם של השרים העלה שלמרות הדמיון הבולט, יש גם שוני ברור בין החלומות. הגפן פורחת ומבשילה בחלום ונסחטת אל הכוס בעוד שאצל שר האופים המאפים כבר מוכנים בסל. כמו כן, היין מוגש לפרעה על ידי שר המשקים בעוד שהמאפים אינם מוגשים לפרעה אלא העוף אוכל אותם מעל ראשו של שר האופים.

איך ידע יוסף לפתור את חלומות השרים?
איך ידע לפתור באופן דרמטי אחד לחיים ואחד למוות? נציע להלן מספר כיוונים.
1. פתרון אלוהי – אברבנאל על בראשית מ, א׳ סובר:

ואם תשאל מי הגיד ליוסף שהיו שלשת ימים, ולא חדשים או שנים, אני אשיבך מלין, שרוח הקודש היה מישר את יוסף במה שפתר, לא כוחו המשער בלבד.

לפי אברבנאל, הדרך היחידה בה יוסף היה יכול לדעת ששלושת השריגים ושלושת הסלים מסמלים שלושה ימים דווקא, היא על ידי 'רוח הקודש'. יוסף אומר "לאלוהים פתרונים"- פתרון החלום אינו ביד פותרי חלומות, שהיה אחד ממקצועות המאגיה במצרים, אלא בידי האל. יש כאן אפוא, לטענת אברבנאל, אמירה פולמוסית שמקורה בשוני תרבותי ודתי.
ראוי לשים לב שלא נאמר בפסוקים דבר על מסירת הפתרון מהאל לידי יוסף, או על היותו מעין צינור לדבר האל. לכן, ננסה לבדוק גם אפשרויות ארציות ואנושיות שיכולות לסייע בשאלה כיצד פענח יוסף את החלום, כולל חידת שלושת הימים, שגם אותה ניתן להבין לא בהכרח באמצעות מסר אלוהי.

2. החלום אומר את פתרונו – הפתרון מתבקש מהחלום עצמו
השר נותן את המשקה על כף פרעה. אין פער בין המשל לנמשל, בין החלום לבין פתרונו.^{4 משה מאיר, פרשת מקץ, אתר מכון הרטמן.}  גם ללא כל פרשנות, חלום שר המשקים שיש בו פריחה והבשלה והגשת היין לכף פרעה נותן תחושה אופטימית וחיובית. אולם חלום שר האופים, המתאר עוף האוכל את המאפים מעל לראשו של השר, יוצר תחושה מבשרת רעות של דבר שהשתבש.
החלום עצמו אומר, אמנם, את פתרונו, (אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ, בראשית מא, י"א) אולם ברור שהיה צורך בקשב המכוון של יוסף לדברי השרים, על מנת להבין את משמעות מסריהם.

3. ידע קודם – יתכן שיוסף חיבר יחד מידע שכבר נמצא ברשותו, והגיע לפתרון מושכל
של החלום. למשל, ניתן לפתור את חידת שלושת הימים במה שהיה ידוע לכלל הציבור: שיום ההולדת של פרעה יחול בעוד שלושה ימים. את יום ההולדת נהוג היה לחגוג במשתאות, חלוקת מתנות, מתן חנינות.^{5בראשית, עולם התנ"ך, עמ' 221. כך גם בפירושיהם של אבן עזרא ובכור שור לבראשית מ', י"ב. יום ההולדת עשוי להיות יום לידתו של פרעה המכהן או יום היוולדו של בנו של פרעה כפי שמוצע במדרש: בימים ההם והמלכה הרה ללדת, ויהי ביום ההוא ותלד בן. למצרים יאמרו יולד בן בכור למלך, וישמחו כל מצרים (ספר הישר, בראשית, וישב כ"ג). כך או כך, מבחינת ההשלכות של יום, המשמעות זהה.}
ועוד, הייתה ליוסף היכרות ממושכת עם השרים:

וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֶל־בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם׃ וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת־יוֹסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר (בראשית מ, ג-ד).

אפשר שידע את החשדות המיוחסים להם שבגינם הושמו במשמר. כך למשל, הפרשן יצחק עראמה הסבור שלולא היה יוסף מודע למה שהביא את השרים לבית-הסוהר, היה עשוי לפתור את שני החלומות באופן זהה.^{6כך קובע ר' יצחק עראמה בספרו עקדת יצחק: קרוב היה הדבר לפתור שני החלומות שלהם בשוה, כי מה שהיה רואה שהעוף אוכל המאכלים מעל ראשו היה דומה למה שאמר המשקה… אמנם נמשך יוסף בפתרון החלומות אחר מה שקדם לו מהכרתם, ובהתחלפות שררתם והקורבה אשר להם אצל המלך, ומהבדל החטאים אשר עליהם נתפסו, וגזר זה למחילה וזה לצליבה… הרי נתבאר שמהשערת הפתרון הוא הכרת החולם.}

4. רמזים נוספים בחלומות עצמם – כאשר מתבוננים בפרטי החלומות אחד הדברים הבולטים לעין הוא האקטיביות של שר המשקים מול הפסיביות של שר האופים:

והנה שר המשקים הרואה את עצמו כעובד וכפעיל, כמלווה את היין שעליו להגיש למלכו מן הגפן העומדת בפריחתה ועד לכוס המוגשת לכף פרעה — נראית מתוך חלומו שקידתו, חריצותו, תשומת ליבו לעבודתו, מידת אחריותו. ואולם שר האופים רואה עצמו בלי שום עשייה — לא קצר, לא טחן, לא ניפה, לא יצק מים, לא לש, לא רדה — אלא עומד במקומו והמאפה מוכן בסלים, והוא אף לכסותם שכח, ומדוע לא יאכל העוף ממנו? — כבר העיד על עצמו ועל רשלנותו, על עצלנותו ועל זלזולו במלאכתו.^{7אלו דבריו של הפרשן בנו יעקב שמתורגמים מגרמנית ומובאים בספרה של נחמה ליבוביץ', עיונים בספר בראשית, עמ' 301.}

כלומר, החלומות מעידים על מהותם של החולמים ובהתאם לכך הפתרון על הגמול שפרעה יתן לכל אחד מהם.
חלום שר המשקים מתרחש בהילוך מהיר, מהתפתחות הניצנים ועד הבשלת האשכולות,^{8בדומה למה שנאמר גם על מטה אהרון שהעיד על בחירתו על ידי ה': וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה־אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים (במדבר יז, כ"ג).}  לעומת חלום שר האופים שתקוע. המאפים שעל ראשו כבר מוכנים: וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה (בראשית מ, י"ז). אין תיאור מקביל לזה של הגפן המתפתחת, אלא, שר האופים עומד נטוע במקום, בזמן שהעוף אוכל ואין כל תנועה או ניסיון לגרשו.
יש פער משמעותי באנרגיה בין שני החלומות, שאינו תלוי רק בפעולות השרים, ופער זה בין תנועה ותקיעות מעיד בעיני סימון על חלום טוב מול חלום בלהות.^{9אוריאל סימון, יוסף ואחיו, סיפור של השתנות בתוך: בקש שלום ורודפהו, שאלות השעה באור המקרא, עמ' 112. בניגוד לדברי סימון, העוף האוכל את המאפים היה עשוי להתפרש גם בצורה חיובית, כסמל של פרעה עצמו, אולם אם לוקחים בחשבון את שפת הסמלים המצרית, שר האופים חולם בדיוק את תמונת הירוגליף המוות אדם שוכב ולידו עוף ומתחת לעוף לחם. העוף האוכל מזכיר גם תיאורי מוות במקרא של עוף השמים האוכל את נבלת המת. שחר ענבר, פודקאסט עושים תנ"ך.}
רמז נוסף מוצא זקוביץ' בביטוי 'סלי חרי' והדמיון במצלול ל'חרי אף'.^{10לטענת זקוביץ' יש כאן הומופון (מלה הנשמעת דומה אך גזרונה ומשמעותה שונה). מכאן יוסף למד שלא סר חרון אפו של פרעה משר האופים ולפיכך מרה תהיה אחריתו. יאיר זקוביץ', מדוע פתר יוסף את חלום שר האופים לרעה?, בראשית מ באתר 929.}

5. רמזים פסיכולוגיים בהתנהגות השרים
השרים נמצאים במשמר עד שיוכרע גזר דינם. סביר להניח שלקראת יום ההולדת של פרעה הם נמצאים במתח רב ותחושותיהם באות לידי ביטוי בחלומות. שר האופים מספר את חלומו רק אחרי שהוא שומע את הפתרון החיובי שניתן לשר המשקים. ייתכן שהיסס לספר, כי הרגיש בעצמו שחלומו לא מבשר טוב. הוא ניסה לקשור את חלומו לחלום הקודם שנפתר לטובה: "אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי". באופן אירוני, דווקא מלה זו ('אף') שבה פתח שנועדה לקשר לפתרון החיובי, הביאה פרשנים שונים לראות כאן רמז למשמעות השלילית של החלום- כעס/ חימה/ חרון אף של פרעה שישיג את שר האופים.^{11כך בספר הזוהר ח"א, קצב ע"א: "כיוון שפתח באף, מיד פחד יוסף וידע שכל דבריו הם להרע ובשורה רעה בפיו". וכן אצל הרב דוד מנחם, בראשית מ באתר 929: שר המשקים פתח במלה בחלומי ובכך נותן כבוד לחלום ורומז לעתיד טוב בעוד ששר האופים פותח את דבריו במילה קשה המעידה על פתרון החלום לרעה.}

האם יוסף הפותר שונה מיוסף החולם? אם כן, מה יצר את השינוי?
על פניו נראה כי יוסף פיתח רגישות לזולת ואמפתיה שלא ראינו אצלו כשהיה בבית אביו.^{12ניצנים לכך כבר ניתן לראות בבית פוטיפר, שם יוסף נותר נאמן לאדונו ונראה שאינו 'מלשין' על אשתו גם כשהיא מעלילה עליו.}
יוסף 'רואה' את עמיתיו למאסר, מבחין בזעפם ובדכדוכם, בניגוד חריף לנער היהיר וחסר המודעות לרגשות האחרים שהיה.^{13יהודית רותם, בראשית מ באתר 929.}
לא רק במצוקת השרים מבחין יוסף, אלא גם שואל ומתעניין "מדוע פניכם רעים היום" (מ, ז). הוא קשוב לדבריהם ומשתדל לתת מענה למבוכתם על ידי פתרון החלומות. מה פתח את ליבו של יוסף לסבלם של אחרים? ייתכן שהשינוי שחל ביוסף הוא תולדה של הקשיים שהתמודד עמם. אולי הזמן ב'בור', מעמדו וסבלו כעבד וכאסיר עוררו בו חשבון נפש, אולי השנים בניכר הרחק ממשפחתו.
אולם, רגישות חדשה זו עוד לא "אפויה" לגמרי. היא איננה ניכרת כלל כשהוא מבשר לשר האופים בצורה ישירה ללא הכנה או חמלה את גורלו המר. שר האופים מקווה לפתרון טוב. הוא פותח את סיפור חלומו במילים המעידות על ההנחה-משאלה כי אין הבדל בין החלומות: אַף־אֲנִי בַּחֲלוֹמִי (בראשית מ, ט"ז). הלשון הזהה בה נוקט יוסף במתן הפתרון: …שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם׃ בְּעוֹד  שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשְׁךָ (בראשית מ, י"ט) מחזקת עוד תקווה זו רק על מנת לנפץ אותה לרסיסים עם הסיום המפתיע מֵעָלֶיךָ (שם). גם את התיאור הגרפי של עוף השמים שאוכל את בשרו, היה יכול לחסוך ממנו.
דבר נוסף הוא שלראשונה יוסף אקטיבי. דבר זה ניכר במתן הפתרונות לחלומות, ובעיקר בבקשתו משר המשקים שלא ישכח אותו, שיזכירו לפני פרעה וישתדל למענו. בבקשה זו יוסף פועל אקטיבית לשינוי גורלו כמי שחיי היום יום שלו ומעמדו נתונים תמידית בידי אחרים.
חז"ל הבחינו בכך אך ראו בזה חטא של יוסף ותלו בעובדה זו את הסיבה לכך שנשאר שנתיים נוספות בכלא.^{14כך אצל רש"י בעקבות בראשית רבה פ"ט, ג היוצר מדרש לתהלים מ, ה.}  לשיטתם, היה עליו לבטוח באלוהים ולא לשים את מבטחו באדם. פרשנות זו מעלה שאלה שכבר התמודדנו עימה לא פעם בספר בראשית: עד כמה היוזמה האנושית עומדת בניגוד לאמונה ולביטחון בה'?^{15המלה "יוזמה" 'הומצאה' אמנם על ידי אליעזר בן יהודה, אך כפועל היא מופיעה במקרא בהקשר שלילי, של מרד האנושות באל בבניית מגדל בבל: וְעַתָּה לֹא־יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת (בראשית יא, ו). יוזמה אנושית שנויה במחלוקת ניתן לראות בירידת אברם למצרים בעקבות הרעב בכנען, בלקיחת הגר כדי שיולד יורש לאברהם, בעצת רבקה ליעקב להתחפש לעשו ולקבל את הברכה ועוד.}  עמדת חז"ל במדרש זה, לפיה הבקשה הטבעית של יוסף, שנועדה לקדם את סיכוייו לצאת מהכלא, עומדת בניגוד לביטחון בה', כמעט מקוממת. האם על האדם לסבול בשקט ולא לנקוף אצבע על מנת לשנות את גורלו המר? האם ביטוי לאמונה נמצא רק בצפייה סבילה לישועה אלוהית?
גם במקרא לא תמיד ברור שזו הגישה הנכונה. פעמים רבות הפעולה האנושית ומאמצי האדם משתלבים בתוכנית האלוהית ומהווים חלק אינטגרלי ממנה. ולא פעם אף נדרשת מן האדם יוזמה ופעילות ויוזמותיו נתפסות באופן חיובי (למשל, בסיפור אהוד בן גרא, בסיפור גדעון ועוד).
יוסף פועל באופן עצמאי ולא מקבל את המציאות כפי שנכפתה עליו. ניתן לראות בכך דווקא שלב חיוני וסממן של תהליך התבגרותו.

במה נשאר יוסף כשהיה?
לעומת הענוה המשתמעת מרגישותו לשרים ומפתיחת דבריו 'לאלוהים פתרונים', נראה שיוסף נותר יהיר ומלא ביטחון עצמי. הוא מציג את הפתרונות שהוא נותן כאמת המוחלטת: זֶה פִּתְרֹנוֹ (בראשית מ, י"ב וי"ח). הרמב"ן מדגיש את הסיכון שיוסף לוקח במתן פתרון כה חותך. אם היה טועה, שר האופים היה מתנקם בו על דבריו:

ולא פחד מהם מלשאול אותם ולאמר להם דעתו בפתרון, כי בטח בחכמתו, שאילו נמלט שר האופים היה תולה אותו (רמב"ן על בראשית מ׳, ז׳).

גם אמירתו לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ־נָא לִי (בראשית מ, ח) היא אמירה שיכולה להעיד על תפיסת יוסף עצמו כנושא דבר אלוה עלי אדמות.

מה תפקיד הסיפור על יוסף בכלא? מה הוא תורם לתמונה הגדולה?
צמד חלומות השרים עומד בתווך בין צמד חלומות יוסף וצמד חלומות פרעה. לכאורה, זוהי נקודה פחות דרמטית בסיפור. יוסף נמצא בכלא ונותר בכלא. גורלם של השרים נחרץ באופן דרמטי, לא גורלו של יוסף. לכאורה, לא התקדם דבר. אולם, יתכן שזוהי דווקא נקודת מפנה בסיפור. מכאן ואילך (אומנם בעיכוב של שנתיים) תהיה רק עלייה, לא עוד 'בורות'. יוסף הופך כאן לפותר חלומות והפתרון שנתן לשר המשקים הוא מה שיביא אותו לבסוף לעמוד לפני פרעה ולהפוך לצָפְנַת פַּעְנֵחַ המשביר לכל ארץ מצרים. אבל מעבר לחשיבות הסיפור בקידום העלילה, נראה שניתן ללמוד ממנו עוד כמה דברים שמשנים את ההסתכלות שלנו על מכלול סיפורי יוסף.
הפרק מלמד על חלומות ופתרונם. מה חלום אומר ואיך ניתן לפתור אותו. לימוד זה מעשיר את ההסתכלות שלנו על שני צמדי החלומות הנוספים (של יוסף ושל פרעה) ועל הפתרונות שהוצעו עבורם.
דבר נוסף שהפרק מלמד הוא תהליך ההתבגרות והשינוי שיוסף עובר. לא מדובר בשינוי חד אבל בהחלט יש ניצנים המעידים על כך שיוסף התקדם מעמדת הנער המלשן וחסר הרגישות הבוחר לספר את חלומותיו לאחים פעמיים.
לבסוף, הפרק מאפשר הצצה לנפשו של יוסף. לראשונה, אנו שומעים על רגשותיו בנוגע לעברו, הן ביחס למכירתו כעבד והן באשר להאשמתו בניסיון אונס. התמרמרותו על העוול הכפול שנעשה לו מקבלת ביטוי ברור בדבריו: כִּי־גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם־פֹּה לֹא־עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי־שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר (בראשית מ, ט"ו).
יוסף יוצר קישור גלוי בין זריקתו לבור והשלכתו לבית-הסוהר על ידי השימוש הדו-משמעי במלה 'בּוֹר' וכן הזכרת שני האירועים יחד 'וְגַם־פֹּה'. לפחות בשלב הזה יוסף חושב שהדברים נעשו לו, ואינו לוקח שום אחריות על חלקו באופן שבו הדברים התגלגלו (כִּי־גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי.. כִּי־שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר). כפי שהצבענו קודם לכן, מדובר בתהליך של שינוי והתבגרות, לא בסיומו. בסיום הפרק, מתוסף עוול הנעשה ליוסף – הוא נשכח על ידי שר המשקים. לפי גרוסמן^{16יונתן גרוסמן, יוסף: סיפורם של חלומות, עמ' 162.}  יש כאן תובנה נוספת שראוי ללמוד. מה שנראה בתחילה כעוול, יתברר כקרש קפיצה לעתיד טוב יותר. יש כאן משמעות הן תיאולוגית והן של נפש האדם: חוסר היכולת האנושית בזמן הווה להבין שירידה יכולה להיות חלק מתהליך עליה (ולמרבית הצער גם ההיפך). רק בסיום הסיפור יוכל יוסף להתבונן אחורה על חייו ולהתייחס לעוולות שנעשו לו לא כנקודות שפל בחייו, אלא כחלק מתוכנית גדולה: אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה (בראשית נ, כ).

נספח: בַּחֲלוֹמִי – איך ניתן לדעת אם יש להתייחס אל חלום ברצינות?
המקרא מספר על האבות שחלמו חלומות נבואיים בהם האל מתגלה לאדם^{17למשל: בברית בין הבתרים, בראשית טו, י"ב-ט"ז, בחלום הסולם, בראשית כ"ח, י"ב-ט"ו, בראשית לא, י"א-י"ג).} ובצידם אמירות על כך שאין בחלומות ממש: וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ (זכריה י, ב) או בניסוחו של קהלת: כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וַהֲבָלִים (קהלת ה, ו). חלומות אלה מצוינים פעמים רבות בהקשר שלילי ואף כסימנם של נביאי השקר.^{18כך בדברים: כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא אֹ֖ו חֹלֵ֣ם חֲלֹ֑ום וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ אֹ֖ות אֹ֥ו מֹופֵֽת׃ דברים יג, ב. בייחוד מורחבת תפיסה זו אצל ירמיהו שנאלץ להתמודד לא מעט מול נביאי השקר והקושי להבחין בינם ובין נביאי האמת : שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־אָמְרוּ הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי שֶׁקֶר לֵאמֹר חָלַמְתִּי חָלָמְתִּי (ירמיה כג, כ"ה וכן כ"ח, ל"ב ועוד: וְאַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים (ירמיה כט, ח).}
איך ידע יוסף להבחין האם לפניו חלומות שווא או מסר אלוהי באמצעות החלום?
נראה שהשרים החזיקו בתפיסה המקובלת בעולם העתיק לפיה מקור החלום הוא מחוץ לאדם.^{19ראו בהרחבה אצל אלחנן סמט, פרשת וישב, יוסף פותר חלומות בארץ מצרים (א) חלומות שר המשקים ושר האופים (פרק מ'), בית המדרש הוירטואלי, הר עציון.} הם מייחסים חשיבות לחלומותיהם ולכן הם מוטרדים מהם כפי שמעידות פניהם (בראשית מ, ו-ז). כיום, בפסיכולוגיה המודרנית, התפיסה היא שהחלום נובע מנפשו של האדם. לפי פרויד "החלום הוא דרך המלך אל הלא-מודע" כלומר מקור החלום הוא מחלקי נפש שאינם נגישים בערות או בניסוחה הפיוטי של המשוררת אגי משעול:^{20אגי משעול, מחברת החלומות.}

כל חלום הוא הפקה ייחודית שבה החולם הוא הבמאי, התסריטאי, המלהק, השחקנים והצופים.

בחלומות השרים יש פרטים הלקוחים בבירור מחייהם של השרים, מאופיים, מפחדיהם וממאווייהם. ישנה בסיפור מזיגה בין התפיסה העתיקה על חלומות נבואיים ובין התפיסה המודרנית של חלומות אישיים.
חלומות השרים (כמו שלושת צמדי החלומות בסיפורי יוסף – בפרקים לז, מ, מא) הם חלומות חידה הזקוקים לפתרון.
איך יודע יוסף להתייחס לחלומות ברצינות ולהפריד בין המרכיבים הנבואיים לבין האישיים?
הפתרון השונה שנותן יוסף לשני החלומות, על אף המרכיבים הדומים ביניהם מעיד על המורכבות שיש בפתרון החלומות: ההבחנה בין הממדים הפסיכולוגיים בחלום והממדים הנבואיים וכן הבנת המשמעות של מערכת הסמלים בחלום. למעשה, אנו לומדים מיוסף שכל פרט ופרט בחלום, וכן האופן בו החולם מספרו, מהותיים לפתרון.
מתוך כך, אפשר שחלומותיו של יוסף בפרק לז דורשים עיון נוסף. מה בחלומותיו היה נבואי ומה אישי? האם הייתה התייחסות רצינית לכל פרט ולכל סמל? האומנם נפתרו במלואם? האומנם נפתרו נכונה?
נראה, שבהבטה לאחור, עם התובנות שנלמדו בפרק מ, חלומות יוסף בפרק לז נותרו בשלב זה חידה שטרם נפתרה.

ביבליוגרפיה:
בראשית, עולם התנ"ך, עמ' 221-218.
יהודה גלעד, את קולך שמעתי: שיח א-לוהים ואדם בספר בראשית, עמ' 224-208.
יונתן גרוסמן, יוסף: סיפורם של חלומות, עמ' 186-156.
יאיר זקוביץ', מדוע פתר יוסף את חלום שר האופים לרעה?, בראשית מ' באתר 929.
יונתן זקס, שיח ושיג, עמ' 107.
נחמה ליבוביץ', עיונים בספר בראשית, עמ' 301.
משה מאיר, פרשת מקץ: על חלומות ועל פתרונות, באתר הרטמן. היפר קישור:
https://heb.hartman.org.il/parashat-hashavua-on-dreams-and-solutions/
אוריאל סימון, יוסף ואחיו: סיפור של השתנות, בתוך: בקש שלום ורודפהו, שאלות השעה באור המקרא, עמ' 112.
אלחנן סמט, פרשת וישב, יוסף פותר חלומות בארץ מצרים (א) חלומות שר המשקים ושר האופים (פרק מ') בית המדרש הוירטואלי, הר עציון. היפר קישור:
https://www.etzion.org.il/sites/default/files/2021-01/09vayesh.pdf
שחר ענבר, יוסף הצדיק, פודקאסט באתר עושים תנ"ך. היפר קישור:
https://www.osimhistoria.com/osim-tanach/ep187-yosef_righteous