במדינת ישראל, המצויה על ספר המדבר, גשמי החורף הם עניין ונושא משותף לכולנו. אמנם אנחנו כבר לא זקוקים למי הגשמים על מנת להבטיח את קיומנו היומיומי. מדינת ישראל מתפילה כמויות מים רבות המאפשרות לנו, בשלב זה, לנתק את תלותנו הקיומית בירידת הגשמים. אך קיים חשש מתמיד משנת בצורת נוספת שתעמיק את המחסור במאגרי המים. מחסור בגשמים מקרין מיד על הטבע מסביבנו: הנהרות והנחלים, הצמחייה ובעלי-החיים וכמובן, מפלס הכנרת, שעם נסיגתו, דומה כי גם מצב-הרוח של רבים מאיתנו משתנה.
מאז ומעולם עמדו בני אדם מול הגשם היורד ובקשו להעניק לו משמעות בטקסים, במנהגים ובאומנות, וניסו להשפיע עליו ולשלוט בו באמצעים שונים – טכנולוגיים מחד ודתיים מאידך.
מה מייצג הגשם בתרבות היהודית? האם יש קשר בין ארץ ישראל וירידת גשמים? האם לבני-האדם יש אפשרות להשפיע על ירידת הגשמים? ואם כן, כיצד? נברר ונבחן שאלות אלה בשיעורים הבאים.
תרגיל פתיחה:
צפו בתחילת הביצוע של השיר "Africa" על ידי להקת Perpetuum Jazzile (עד דקה 1:50), שבו הרכב קולי של אנשים מחקים קולות גשם:
לאחר שמיעת קולות הגשם, רשמו במשך דקה אסוציאציות הנוגעות למילה "גשם". חשבו על תחושה, מחשבה, סיפור אישי או חוויה הקשורה בגשם.
גשם בארץ ישראל: דיון כיתתי
הציפייה לגשם בתרבות היהודית מתחילה בסתיו ונמשכת למעשה לאורך כל החורף. משמחת תורה ועד פסח אומרים בתפילה "מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם", ואחר-כך גם מוסיפים: "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". בשנים של בצורת, נוהגים לקיים תפילות מיוחדות לבקשת גשמים.
הזיקה בין הגשם ובין ארץ ישראל ניכרת במיוחד בפסוקים הבאים. פסוקים אלה מבהירים את ייחודה הגאוגרפי של ארץ ישראל לעומת מצריים ואת תלותה בגשמים:
כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:
בהמשך מדגישה התורה את הקשר בין סדרי הטבע- ירידת הגשמים, לבין בני האדם:
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם… ווְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:
המסורת היהודית קושרת באופן הדוק בין התנהגות האנושית לירידת הגשם. המשנה והתלמוד מספרים סיפורים על אנשים שהודות להתנהגותם הייחודית הצליחו לגרום לגשם לרדת. אלו "מורידי הגשמים". האגדה הבאה מהתלמוד הבבלי, מתארת ניסיונות שונים של שני אנשים להוריד גשמים.
הערה למורה: הבאנו את האגדה כלשונה בארמית ולצידה תרגום לעברית. כדאי לשים לב לדמיון בין הארמית והעברית, תוכלו לאתר מילים מוכרות בעברית שמקורן ארמי.
אנו מציעים לקרוא את האגדה עד השאלה של רב לשליח הציבור "מהם מעשיך" ולאפשר לתלמידים להשיב תשובות שונות לשאלה זו.
רַב אִיקְּלַע לְהַהוּא אַתְרָא
גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלֹא אֲתָא מִיטְרָא.
נָחֵית קַמֵּיהּ שְׁלִיחָא דְּצִיבּוּרָא,
אֲמַר: 'מַשִּׁיב הָרוּחַ' – נְשַׁב זִיקָא
אֲמַר: 'מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' – אֲתָא מִיטְרָא
אֲמַר לֵיהּ: מַאי עוֹבָדֵיךְ?רב הזדמן למקום אחד.
גזר תענית ולא בא המטר.
ירד לפניו (בתפילה) שליח הציבור,
אמר 'משיב הרוח' – נשב הרוח
אמר 'מוריד הגשם' – בא המטר.
אמר לו: מהם מעשיך?
הצעה: לעשות כאן הפסקה, ולענות: מה לדעתכם תהיה תשובתו של שליח הציבור לרב על שאלתו "מהם מעשיך?" (או במילים אחרות – בזכות מה אתה מצליח להוריד גשמים?)
אֲמַר לֵיהּ: מִקְרֵי יָנֻקֵי אֲנָא
מַקְרֵינָא לִבְנֵי עֲנִיֵּי כִבְנֵי עַתִּירֵי,
וְכָל דְּלָא אִיפְשָׁר לֵיהּ לָא שָׁקֵילְנָא מִינֵּיהּ מִידֵי
וְכָל מַאן דְּפָשַׁע בְּיָנוּקָא, אִית לִי פִּירָא דְּכַוְּורֵי
וּמְשַׁחֲדִינָא לֵיה בִּיכַוְּורֵי וּמְשַׁדַּרְנָא לֵהוּ וּמְפַיַּיסְנָא לֵיהּ
עַד דְּאָתֵי וְקָרֵי.אמר לו: מלמד דרדקים אני
ומלמד מקרא לבני עניים כבני עשירים,
וכל מי שאינו יכול לשלם, איני לוקח ממנו דבר.
וכל מי שמתרשל (שנעדר או אינו קורא) יש לי בריכה של דגים,
ואני משחד אותו בדגים ושולח לו ומפייס אותו
עד שבא וקורא.
במליאה:
קראו את הוראות הורדת הגשם ונסו בעצמכם להוריד גשמים בכיתה.
מקהלת "טפטוף הגשם" בעזרת טפיחות על חלקי גוף שונים (ללא השמעת קולות גרוניים)
מחלקים את הכתה לחמש קבוצות:
לאחר שכל קבוצה התאמנה על הצלילים שהיא משמיעה, מסדרים את הקבוצות בשורה. לפי סימן מ"המנצח" (המורה או אחד התלמידים) הקבוצה הראשונה מתחילה להקיש ברכות, לאחר כחצי דקה המנצח נותן סימן והקבוצה השניה מצטרפת אליה, וכך בהדרגה מתווספת קבוצה אחר קבוצה, עד שנהיה בכתה רעש חזק של גשם יורד. לאחר כחצי דקה בה כל הקבוצות משמיעות את הצלילים ביחד, המנצח נותן סימן ובהדרגה קבוצה אחר קבוצה מפסיקה, עד שנותר רק הקול הרך של טיפוף האצבעות…וגם הוא נפסק.
מוזמנים לצלם את הגשם הכיתתי ולשלוח אלינו את הממטרים לכתובת [email protected].
