השבוע סילק יושב ראש הכנסת את משפחות החטופים מיציע הכנסת, ויושב ראש ועדת חוקה סירב להשמיע הקלטות של אותות החיים מהחטופים בעזה.
כשהמציאות מסרבת להסתדר עם השכל הישר
השנה יש רק דבר אחד שחשוב בפרשת השבוע
הפרשה והשבוע – ואף על פי כן: קשת של נחמה
אני רוצה לשתף משהו מצמרר שעשה האדמו"ר מפיאצסנה השבוע לפני 84 שנים בגטו ורשה.
הוא כינס את הקהילה וסיפר את המדרש על שרה אמנו, שנשמתה פרחה כששמעה שיצחק בנה כמעט הוקרב. ואז הוסיף: שאפשר לאמר שהיא עשתה זאת כדי "להראות שיש יסורים שהם יותר מדי." כך, כרב של קהילה, הוא מעז לרמוז לאלוקים: דע לך, יש גבול למה שבן אדם יכול לסבול.
היום המסר הזה צורב מתמיד. הוא צריך להישמע בבית דין של מעלה, וגם בממשלה. גם אם נחוץ אומץ כדי לקבל החלטות קשות, צריך גם אומץ להסתכל לכל מי שנפגע מהחלטותיך בעיניים, לזכור את סבלם, ולהעז לנהוג בהם ברגישות.