ראש השנה ויום הכיפורים עומדים בסימן התחדשות השנה ואפשרות הסליחה והתשובה. מעשים של סליחה ושל תשובה דורשים מאתנו שינוי של דפוס ההתנהגות היומיומי ואימוץ של התנהגות שונה וחדשה. אך איך ניתן לעשות זאת? והאם אמנם זה אפשרי? בשיעור זה נעסוק, דרך מקורות, באפשרות לשנות את עצמנו, ובהמשך גם באפשרות לשנות את פני המציאות שסביבנו.
הערה: מבין המקורות שיובאו נוכל לבחור את אלו המתאימים ביותר לאופי ולגיל הקבוצה הלומדת.
התלמידים לוקחים דף ריק לציור, עפרון וצבעים.
בשתי הדקות הראשונות – מציירים בצד אחד של הדף משהו שעולה בהם לאור הכותרת: "לשנות את עצמי". בשתי הדקות הבאות מציירים על הצד השני לאור הכותרת: "לשנות את המציאות".
בוחנים יחד את הציורים שיצאו משני הצדדים ואת מה שעולה מהם ביחס לשאלות הבאות:
מקור א': העורב שרצה להיות יונה
נקרא את מקור א', מתוך חיבור יהודי מימי הביניים – "אלפא ביתא דבן סירא" (מאה ה 10 לערך) :
פעם אחת ראה העורב יונה הולכת הליכה יפה יותר מכל העופות,
ישרה בעיניו הליכת היונה, אמר בלבו: 'אלך גם אני כמותה.
והיה משָבֵּר עצמיו (=עצמותיו) בהליכה. והיו העופות משחקים לו (=צוחקים עליו).
נתבייש העורב ואמר: 'אחזור להליכתי הראשונה.'
בא לחזור ולא היה יכול, ששכח הליכתו הראשונה, והיה כמרקד.
ולא עלתה בידו לא הליכה ראשונה ולא הליכה שנייה."
שאלות:
.
מקור ב' – ה"הינדיק" שלמד לאכול כמו כולם
כעת נקרא את מקור ב' – משל מאת ר' נחמן מברסלב (1772-1810)
פעם אחת בן-מלך נפל לשיגעון שהוא עוף הנקרא הִינְדִיק, דהיינו תרנגול-הודו, וצריך ליישב עירום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה, והמלך היה בצער גדול, עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו.
והפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן-המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן- המלך: "מי אתה ומה אתה עושה פה?" והשיב לו: "ומה אתה עושה פה?" אמר לו: "אני הינדיק". אמר לו: "אני גם כן הינדיק". וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה.
אז רמז החכם והשליכו להם כתונת , ואמר החכם-ההינדיק לבן-המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבושים כתונת ואף-על-פי-כן להיות הינדיק. ולבשו שניהם הכתונת. ואחר זמן מה רמז והשליכו להם מכנסיים, ואמר לו גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק? ולבשו המכנסיים, וכן עם שאר הבגדים.
ואחרי-כן רמז והשליכו להם מאכלי-אדם מהשולחן, ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר חדלים להיות הינדיק? אפשר לאכול וגם להיות הינדיק. ואכלו. ואחרי-כן אמר לו : אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן? יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן.
וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי. והנמשל מובן למבינים.
שאלות
.
שאלות לסיכום החלק הראשון:
האם ניתן לשנות את המציאות? ואם כן, מה זה דורש?
מקור ג' – אני ואתה נשנה את העולם
נקרא במקור ג' (ומוטב שגם נאזין לו) – "אני ואתה" שירו של אריק איינשטיין
אני ואתה
אני ואתה נשנה את העולם
אני ואתה אז יבואו כבר כולם
אמרו את זה קודם לפני –
לא משנה,
אני ואתה נשנה את העולם.אני ואתה ננסה מהתחלה
יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא
אמרו את זה קודם לפני –
זה לא משנה,
אני ואתה נשנה את העולם…
שאלות
.
מקור ד' – סליחה כהתחלה מחדש
יום הכיפורים היהודי מבוסס על האמונה שהאל יכפר בעד חטאי ישראל, בתנאי שאדם יבקש סליחה מחברו על פגיעה שפגע בו, והפגיעה תיסלח. אך מהי סליחה? מדוע כל כך קשה לסלוח? ומה הקשר בין סליחה לבין שינוי פני המציאות?
נקרא במקור ד', מאת הפילוסופית היהודייה ילידת גרמניה חנה ארנדט (1906-1975) מתוך ספרה "המצב האנושי". חנה ארנדט מסבירה שבני אדם כבולים במעשיהם ואינם חופשיים במלוא המובן, כיוון שכל מעשה אנושי מהווה המשך או תגובת שרשרת למעשה קודם. ובמיוחד מעשה של נקמה שנעשית בעקבות פגיעה שנגרמה. ואילו מעשה של סליחה, אומרת חנה ארנדט, הוא הפוך ממעשה הנקמה ושונה לחלוטין באופיו:
סליחה היא היפוכה המדויק של הנקמה, הפועלת על דרך התגובה לעבירה מקורית, שלא רק שאינה שמה קץ להשלכות של המעשה השגוי הראשון אלא מותירה את כל המעורבים בדבר כשהם כבולים לתהליך ובכך מאפשרת לתגובת השרשרת המוכלת בכל פעולה להמשיך במסלולה בלא הפרעה. בניגוד לנקמה, שהיא התגובה הטבעית האוטומטית לחטא (…) ושאפשר לצפות לה ואפילו לחשבה. סליחה היא התגובה היחידה שלא רק מגיבה אלא פועלת מחדש ובאופן בלתי צפוי, באופן שאינו מותנה על ידי הפעולה שהציתה אותה, ובכך משחררת מהשלכותיה את הסולח וגם את הנסלח.
(…) רק באמצעות שחרור הדדי זה ממה שהם עושים יכולים בני האדם להמשיך לפעול בחופשיות, רק בזכותה של נכונות מתמדת לשנות את דעתם ולהתחיל מחדש אפשר להפקיד בידיהם כוח גדול כמו הכוח להתחיל מחדש."
שאלות
.
לסיכום, דרך המקורות, התבונַנו בתחילה באפשרות לשנות את עצמנו, ולאחר מכן באפשרות לשנות מציאות.
עם אילו תובנות אתם/ן יוצאים/ות מהלימוד לגבי האפשרות להשתנות, האפשרות לשנות מציאות, ולגבי הקשר בין השתיים?
האם ישנם דברים שיכולתם/ן כעת להוסיף לציור שציירתם/ן בתחילת הפעילות?
השיר "אני ואתה" על פי הסכם עם אקו"ם, 2025
