כנס השקת "המרכז ליהדות ומדינה" נערך הערב (12.9.21) בהשתתפות שרים, ח"כים ואנשי ציבור, במכון שלום הרטמן. בין המשתתפים היו שר המודיעין אלעזר שטרן, השרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג, שר התקשורת יועז הנדל, ח"כ גלעד קריב, ח"כ משה (קינלי) טור פז וח"כ לשעבר תהלה פרידמן. במהלך הכנס הוצג חזון המרכז ונידונה הסוגיה של שבת במרחב הציבורי.
מטרת "המרכז ליהדות ומדינה" היא להביא לתיקון יחסי יהדות ומדינה בישראל ולעצב מדיניות של יהדות מכילה, המחזקת את הקשר בין זהותה היהודית לבין אופיה הדמוקרטי של המדינה, מעצימה את תודעת העמיות היהודית ואת הקשר עם יהדות התפוצות. על שולחן המרכז יונחו נושאי מאקרו מתחום יהדות ומדינה, בהם: האיזון בין סמכויות הרשויות המקומיות גבולות הגזרה הקבועים בספר החוקים, דיוני עומק בשאלת מיהו יהודי; עיסוק בשאלת היהדות במערכת החינוך; קידום פלורליזם בשירותי הדת ובתחום המעמד האישי; ועוד.
בראש המרכז ליהדות ומדינה עומד תני פרנק, מומחה ליחסי יהדות ומדינה, שאמר בתחילת הכנס: "המרכז ליהדות ומדינה שם דגש על מעבר משיח על דת ומדינה לשיח על יהדות ומדינה. 'דת ומדינה' או 'דתיים ומדינה', בעיקר במובן של יחסי החברה החרדית והמדינה, הם עניין חשוב מאוד לעתידה של החברה הישראלית, אך כאשר הוא מעורבב עם נושאים הנוגעים לחופש דת ולשאלת מיהו יהודי, יש להרחיב את המינוח. כשאנחנו מדברים על 'יהדות ומדינה' אנחנו מדברים על עיצוב המרחב היהודי בישראל ובתפוצות אל מול המדינה לא כהסדר נקודתי או כסוגיה הנוגעת למגזר כזה או אחר, אלא כנושא הניצב בלב ליבו של הקונפליקט הזהותי והלאומי".
הרב ד"ר דניאל הרטמן אמר בכנס הפתיחה: "כמדינה ריבונית, ישראל מחויבת לחוק ולזכויות כל האזרחים. יש מערכת משפט אחידה וכולם שווים בה. אבל להבדיל מכך יש מערכת זהויות, ודיון זהותי-דתי, שלא כלול בה. יש 14 בתי משפט דתיים במדינת ישראל: מוסלמי, דרוזי, בהאי, עשרה לקהילה הנוצרית, וליהודים – בית דין אחד! איך זה קרה? מה, אין לנו תפיסות יהודיות שונות? דווקא האחידות הזו יוצרת מתח ופילוג. כשלכל אחד יהיה מקום שבו הרגשות הדתיים שלו יכולים לבוא לידי ביטוי – אז לא יהיה פילוג"
מנהלת המרכז לזהות יהודית וישראלית, סגנית נשיא מכון הרטמן, רונית הד, בירכה גם היא בתחילת הכנס ואמרה: "המרכז ליהדות ומדינה נועד לאפשר שאילת שאלות – מה אנחנו מביאים איתנו למרחב שיוצר הסדרים חדשים? פלורליזם זה לא רק סובלנות לשונה, אלא לצמוח ממנו, לחקור את השונות ולגדול ממנה. אני מאחלת לנו שנצליח ליישם את זה במרכז החדש, שנמצא יצירתיות וחדשנות כדי לקדם את נושאי הליבה בתחום הזה"
הערב נפתח בסדרת ראיונות שערכה עיתונאית "גלובס", שירית אביטן כהן, עם שלושה שרים. להלן חלק מדבריהם:
שר המודיעין אלעזר שטרן אמר: "אני נגד הפרדת היהדות מהמדינה ובעד הפרדת ההלכה מהמדינה. מה זאת אומרת? לדוגמה, אני רוצה שכולם יתחתנו כדת משה וישראל. אני חושב שהמדינה צריכה להשקיע בלחנך אנשים לעשות זאת, אך היא לא יכולה לכפות זאת, ומי שלא רוצה – יש לאפשר לו להתחתן אחרת. וזה עוד לפני שדיברנו שגם ביהדות יש אולי 70 דרכים להתחתן. לא ייתכן שמי שנולד פה, ושירת פה, לפעמים צריך לטוס לקפריסין להתחתן.
"כשרות זה דבר שכל ישראלי פוגש, וכשרות שמזוהה עם שחיתות מרחיקה אנשים מיהדות בכלל. אני מאמין שהממשלה הזו תביא בשורה בגיור ובכשרות. מתווה הכותל אומנם לא הוזכר בהסכמים הקואליציוניים, אבל יש פגישות על זה. זה עוול צועק ואני מקווה שהוא יתוקן".
שר התקשורת יועז הנדל: "מדינה יהודית צריכה לאפשר לכל יהודי להרגיש שיש לו בית לאומי, גם אם הוא לא גר כאן. אני רוצה שכל יהודי ירגיש שזה ביתו. אסור שיהיה לאף אחד מונופול על היהדות. לא חרדי, לא דתי, לא דתי-לאומי, לא לייט, ולא רפורמי או קונסרבטיבי. אני רואה פגיעה גדולה בזה שנתנו לחרדים מונופול על היהדות.
"אם אני מסתכל על מבחן התוצאה של ממשלות ישראל בעשור האחרון אני רואה כישלון ביכולת לקבל החלטות. לכן במבחן התוצאה, טוב בעיניי שתהיה אחריות לראשי ערים שהם יקבעו איך התחבורה תראה אצלם בשבת. וכך גם בנושאים של כשרות ותחומים אחרים. זה כבר קורה בת"א, רמת גן, גבעתיים… הממשלה צריכה לתת כוח לראשי ערים. אני מאמין שאחרי התקציב נוכל להתעסק בתחום הגיור והנישואין האזרחיים. צריך לספק חלופה למי שלא יכול להתחתן. כדי לשמור על צביון יהודי, על המדינה לא להתערב ביהדות של אזרחיה".
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "את המאבק לתחבורה הציבורית בשבת התחלתי מעריית ת"א, והיום יש תחבורה ציבורית בשבת כתוצאה מהתארגנות עירונית, וזה דבר חשוב. יש מי שרוצים להנהיג אוטונומיה לרשויות המקומיות בתחום הזה, וזה מבורך כמובן, אך מנגד יש לזה חסרונות: לא כל הערים מסוגלות לזה, אם בשל קואליציות מורכבות ואם בשל קשיים מימוניים. אני לא יודעת מה נוכל להשיג בממשלה הזו בתחום הדת, אני חושבת שבתחום התחבורה הציבורית בשבת אפשר להגיע להסכמות".
על השאלה כיצד היא מתייחסת להפרטות בתחום הכשרות שמוביל השר מתן כהנא, ענתה זנדברג "יש הפרטות טובות… כשאני רואה את ההתנגדויות לרפורמה הזו, אני יודעת שהיא בכיוון טוב".
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
