ביום שלישי בהפגנת המחאה מול הכנסת עלתה מפגינה צעירה על פסל מנורת הקנים וחשפה את שדיה. השילוב של שדיים חשופים וסמל המדינה עורר את זעמם של רבים שקבלו על ביזוי הסמל הלאומי. אבי דיכטר, מירי רגב ואחרים מיהרו לצייץ ולהתריע על חילול הקודש והרשתות החברתיות כדרכן מיהרו לשכפל את הזעזוע.
למעשה חשיפת השדיים כאות למחאה נשית על אלימות ודיכוי יש היסטוריה אקטיביסטית ארוכה ומפוארת למדי, החל מליידי גודייבה בת המאה ה11 שהאגדה מספרת שרכבה עירומה על מנת להוריד מיסים, וכלה במפגינה שנעמדה עירומה מול כוחות השיטור בפורטלנד בשבוע שעבר.
אבל ראוי להזכיר לכל סופקי הכפיים והזועקים בשם הפגיעה בקודשי ישראל שגם במסורת היהודית יש סיפור דומה בתכלית והוא אף קשור באופן עמוק למעשה של מרד נגד גזירות ואלימות שלטונית ולסמל מנורת הקנים.
במדרש הימי ביניימי המכונה "מדרש מעשה חנוכה", מסופר על גזירות שמד שונות ומשונות שגזרו היוונים על היהודים שתחת שלטונם: הגזרות נגעו לשמירה על צנעת הפרט (נאסר על היהודים להתקין מנעולים על דלתותיהם); לפגיעה כלכלית ולפגיעה בניידות (היהודים נדרשו לסמן את חיות המשק שלהם באופן שמחלל שם שמיים ולפיכך מונע שחיטה כשרה או כל שימוש אחר); לפגיעה בחופש הדת (איסור טבילת נשים) ועוד. כל חריגה מן הגזירות האלה נענתה מצד השלטונות באלימות קשה.
היהודים נהגו על פי הסיפור בסתגלנות מופלגת וקבלו עליהם את רוע הגזירות ההולכות ומסלימות וכך זה נמשך עד לערב נישואיה של בת הכהן הגדול מתתיהו המיועדת להינשא לאלעזר בן חשמונאי. גזרות הימים ההם קבעו כי כל בתולה שנישאת צריכה להיבעל בלילה הראשון להגמון.
בת הכהן הזועמת התמרדה כנגד הגורל הצפוי לה וכך, ערב נשואיה קבל עם ועדה ואל מול פני אחיה הנדהמים חשפה את גופה ועמדה אל מולם עירומה. אחיה המזועזעים קמו להרוג אותה על הביזיון אבל היא עמדה ונזפה בהם בחומרה בטענה שהביזיון אינו שלה אלא שלהם, בגלל אזלת ידם להגן עליה מפני אלימות השלטון.
המדרש מעמיד את מעשה המרי הנשי הזה כיריית הפתיחה וכמניע למרד החשמונאים ביוונים שלכבודו כידוע אנו חוגגים את החנוכה עד היום. יוצא אפוא שעל פי ההיגיון המדרשי, לולא חשיפת החזה ההיא של בת חשמונאי והנעת המרד שהובילה, ספק אם הייתה עומדת היום מנורת הקנים בחזית כנסת ישראל.
סביר להניח שהמפגינה הצעירה שחשפה את שדיה שלשום לא חשבה על בת הכהן הגדול בעת שטיפסה על המנורה. אפשר גם להתווכח על השאלה האם מפגן חשיפת החזה הוא בטעם טוב או לא. כך או אחרת, המעשה שלה נטוע עמוק בתוך מסורת היסטורית ותרבותית וקווי הדמיון הנמתחים בין המדרש הקדום להווה ברורים למדי.
גם איום האונס והאלימות המגדרית שכנגדה כוון המעשה של בת הכהן הגדול במדרש מהדהד בבירור במעשה של המפגינה, כפי שעולה מן הדברים שאמרה בראיון עמה. על האלימות הגואה נגד נשים בישראל בכלל ובתקופת הקורונה בפרט, ועל אזלת היד והזלזול של מוסדות השלטון בטיפול בה, נכתב כבר רבות.
אין שום בזוי בשדיים נשיים מכוסים או מגולים ובוודאי שאין בחשיפתם בהקשר של מחאה שום ביזוי סמלים לאומיים. בדעת או בבלי דעת המפגינה הצעירה נהגה כמעשה בת חשמונאי.
המאמר פורסם לראשונה באתר פוליטיקלי קוראת
תמונה בראש הכתבה: תמונה של המפגינה מויקימדיה
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
