/ תוכנית בארי

ארוחת חג משפחתית, שמחה וחגיגיות, ואפילו מזג-אוויר ששינה פניו, מקבלים את פני השנה החדשה. משאלות וייחולים רבים נקשרים לשנה שזה עתה הגיחה ואלה באים לידי ביטוי גם באופיו של שולחן החג.

לארוחת החג מתלווה, לרוב, "סדר סימנים". זהו סדר ששורשיו עתיקים מאד ובבסיסו מתקיים מנהג של אכילת מאכלים, שחלקם מוכרים כמו תפוח בדבש, תמר ורימון, וחלקם פחות. כל מאכל מלווה בברכת "יהי רצון" לשנה החדשה. במסורת נקרא המנהג 'סימנא טבא', סימנים טובים לראש השנה.

בשיעור הזה אנחנו מבקשים להעמיק מעט במסורת שהתפתחה סביב סדר ראש השנה, להכיר ולבחון מחדש את הברכות המסורתיות השונות המלוות את אכילת מאכלי הסדר, להציע אפשרויות להרחיב ולחדש את הברכות והייחולים סביב מאכלים אלה ואחרים, ולעורר חשיבה על כוחן ומשמעותן של הברכות בחיינו.

תרגיל פתיחה – כוחן של ברכות

ברכות מלוות אותנו לכל אורך חיינו: במהלך שגרת היום יום, בצמתי חיים מרכזים, בחגים ומועדים. בחגי תשרי מועצם כוחן של הברכות. ניתן לשמוע מכל עבר ברכות המייחלות לשנה טובה ומתוקה, לחתימה טובה, לבריאות ושמחה. בדורות שעברו היה נפוץ ומקובל מאד לשלוח אגרות שנה טובה. מראש חודש אלול עד לראש השנה, אנשים רבים כתבו ושלחו לבני משפחתם וחבריהם, איגרות מעוטרות המכילות ברכות ואיחולים לקראת השנה המתחדשת. מנהג איגרות הברכה ליכד את רוב תושבי המדינה ואף קהילות יהודיות בחו"ל.

מספר דוגמאות לגלויות מאוסף הספריה הלאומית. לחצו על התמונות להגדלה:

במליאה

• מהו יחסכם כלפי הברכות? האם הן בעלות משמעות או חסרות משמעות עבוכם? הסבירו קביעתכם.
• נסו להסביר מדוע תחילתה של שנה חדשה מעוררת צורך או רצון לברך או להתברך?
• האם ברכה אמורה לכלול דברים נוספים מלבד המילים? אם כן, מה כדאי שיכלל בה?

בזוגות

• נסו להיזכר בברכה מרגשת שקיבלתם או ברכתם. שתפו מה ייחד אותה?
• אילו ברכות קיימות בחייכם ומי הם המברכים העיקרים?

סימנים  של חג

סדר הסימנים של ראש השנה התפתח לאורך מאות בשנים. כבר לפני 1,500 שנה, בתלמוד הבבלי קובע אביי, ראש אמוראי בבל, אילו מאכלים יש לאכול בראש השנה:

יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא (יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה): קרא (דלעת) ורוביא (שעועית) כרתי (כרישה) סילקא (סלק) ותמרי (תמרים). בבלי כריתות ו, ע"א

מפרשים לאורך הדורות הסבירו כי על המאכלים המוזכרים בתלמוד להיות מלווים באיחולים וברכות ייחודיים, ובכך ניסו לשלב זיכרון ומעשה. המאכלים הסמליים אותם אנו אוכלים בסדר ראש השנה, מאפשרים לנו לשלב ברכה ותקווה עם עשייה (אכילה) וכוונה.

עם פיזורם של יהודים רבים בקהילות ברחבי העולם, צמחו והתפתחו מנהגים מגוונים ונוספו מאכלים, ברכות, תקוות ואיחולים לסדר ראש השנה. אלה זכו לשם הכללי "הסימנים של ראש השנה".

עבודה בזוגות או חברותות

• מהם המאכלים המסורתיים בסדר ראש השנה בבתים שלכם? אילו  ברכות נלוות אליהם?
• אילו מנהגים מתקיימים במשפחותיכם סביב ראש השנה? מהו יחסכם כלפיהם?
• קראו את הברכות המסורתיות (ראו להלן) וחפשו את הקשר בין הברכה לבין המאכל. (בשורש המילה, בטיב המאכל)
• קראו את הברכות המסורתיות שהתהוו עם השנים לסימני החג.
  מצאו ברכה אחת שאתם מתחברים אליה. הסבירו.
  האם קיימת ברכה שאינה רלוונטית בעיניכם לראש השנה, או בכלל? הסבירו.

במליאה

• יהודה עמיחי כתב בשיר "היי שלום": "ומַה שֶׁלֹּא הָיָה שֶׁל גּוּף, לא יִזָּכֵר". כיצד מגבירה החוויה הגופנית את כוחו של הזיכרון? מדוע ומה חשוב לזכור?
• האם יש משמעות מיוחדת בעיניכם לברכות שהן עתיקות, שנוהגים לומר אותן מאות בשנים? הסבירו.

לְשַׁנּוֹת או לשְׁנּוֹת– חידוש סדר הסימנים של ראש השנה – דיון כתתי

בשל פיזורן של קהילות יהודיות ברחבי העולם, צמחו והתפתחו מנהגים מגוונים בסדר הסימנים של ראש השנה. לדוגמה, בצרפת נוהגים לאכול ענבים לבנים ותאנים לבנות. יהודי ג'רבה מלוב נוהגים לאכול ריאה (של פרה) ולבקש שהשנה החדשה תהיה קלה כריאה ולא כבדה מעול הצרות. בקהילות בצפון אפריקה נוהגים לאכול חבושים, בעיקר בצורת ריבה, בשל טעמם המתוק או בשל היותם פרי חדש.

מגמות של חידוש ורענון הברכות לגבי מאכלי סדר ראש השנה, קיימות גם בימינו. יש המבקשים להפוך את הברכות כולן לחיוביות ולא להתייחס לבקשות לקיצם של אויבינו. מגמה זו מבקשת לעדכן ולחדש את הברכות, כך שיתמקדו במציאותו של הטוב בחיינו ובברכה להרחיב את השפעתו.

הרחבה למורה

גם בדורות קודמים היו פרשנים שדאגו להאיר את השונאים והאויבים המופיעים בחלק מברכות ראש-השנה, באופן שונה מהמקובל. מנחם המאירי, (מגדולי מפרשי התלמוד, פרובאנס , המאה ה-13) כתב פירוש אלגורי להכרתת "השונאים", הנזכרים בברכת ה-"יהי רצון".

הכוונה בהכרתת השונאים, רצונו לומר על הדעות הכוזבות והכוונות המחטיאות, כי הם השונאים והמשניאים שנאה אמיתית. לא שנתפלל עתה על אובדן האויבים, כי די לנו בהתפללנו על הצלת נפשותינו. מנחם המאירי

יחד עם זאת, חשוב לזכור, שיהודים ברחבי העולם חיו לאורך אלפי שנים כמיעוט נרדף ומושפל ובערב החג, נתנו ביטוי למה שהציק להם יותר מכל.

• האם גם בימים אלה, חשוב בעיניכם לשמר את הברכות הקוראות להשמדת אויבינו?
• האם מצבנו בארץ או מצב היהודים בחו"ל אמור להשפיע על השינוי בברכות?
• מה דעתכם על פירושו של מנחם המאירי לגבי השמדת האויבים? האם פירוש זה מאפשר לכלול ברכות אלה כחלק מסימני החג?
• לאילו היבטים בחיינו צריכות, לדעתכם, להתייחס הברכות? האם חשוב לכלול בברכות החג גם את הקשיים / האתגרים בחיינו? אם כן, איך נכון לנסח את הברכות בהקשר זה?

בזוגות:

• עליכם לחדש את אחת הברכות המלווה את סדר סימני החג. שימו לב כי על פי רוב, הברכה נובעת משמו של המאכל או מטעמו ולעיתים מצורתו. לדוגמה, על התמר: יהי רצון כי תמתק עלינו השנה החדשה כתמר.
• הוסיפו מאכל נוסף שאינו מופיע בסימני הסדר המסורתיים וכתבו לו ברכה מחודשת. לדוגמה: על המלפפון: יהי רצון שנהיה מלופפים במעשים טובים ומחשבות טובות.

רעיונות להרחבה סביב סימני החג

הגדה לראש השנה (קול האות – מאירים תרבות יהודית דרך אמנות)

"שפת הסימנים" – סימני ראש השנה (התנועה הרפורמית)

עבודה בחברותות:

שתפו את הברכות שכתבתם וקראו אותם יחד.

• האם  האם הן פותחות פתח להביא משהו חדש?
• אילו מגמות או תפיסות משקפים החידושים שנוספו?
• האם הם נראים בעיניכם טבעיים או מלאכותיים?

סיכום- שיפה ושונה תהא השנה

ברכה עשויה להכיל תקווה לטוב, שפע, הודיה והערכה, התרחשות חיובית, תפילה ואיחול.

האזינו לשירו של מאיר אריאל 'מודה אני',  וקראו את מילותיו . סמנו מילים מרכזיות שאתם בוחרים בהן כברכה לקראת השנה העומדת בפתח.

• על מה אתם מודים?
• מה תרצו שימשיך? ומה שישתנה?