תמכו בנו
רק בגלל הלוח
השתלמויות בארי תשפ"א

היכרות עם לוח השנה העברי ישראלי על חגיו ומועדיו מתוך אספקלריה ערכית

רקע ורציונל

מאז ימי המקרא מבטאים חגי ישראל ומועדיו מגוון של ערכים בחיי היחיד וכלל ישראל. במהלך ההיסטוריה של עם ישראל הורחבו והשתנו תכניהם של המועדים המקראיים והתווספו אליהם ימי חג וזיכרון חדשים כמו חנוכה, עשרה בטבת ותשעה באב. לאחר קום המדינה, הוספו במהלך שנות קיומה ימי זיכרון, חג העצמאות וימים מיוחדים. לוח השנה העברי מזמן עיסוק ערכי, תרבותי וחברתי ובכוחו לחבר בין עבר, הווה ועתיד. לנוכחותו בחיינו יש משמעות מכרעת על עיצוב זהות יהודית ישראלית. אנו חיים בעולם פוסט מודרניסטי בו תהליכים של חינוך בכלל ועיצוב זהות יהודית בפרט אינם חד משמעיים ופועלים בתוך שדות מורכבים ואף סותרים. לוח השנה העברי מהווה עוגן המכתיב אורחות חיים, תפיסות נרטיביות ומאפשר שיח ערכי באמצעותו ניתן לעורר דיון בסוגיות של זהות, הזדהות והשתייכות לתרבות יהודית פלורליסטית.

השתלמות זו תהווה מסגרת לימודית וחווייתית למשתתפיה. תאפשר לימוד מקורות מגוונים של תולדות החג, מקורותיו וגלגוליו. במהלכה נתוודע לתפיסות העולם והעמדות המתלוות לחגים ולמועדים ולשינויים החלים בהם מעת לעת. נבחן כיצד הלוח העברי עשויי להוות עבורנו השראה לעיצוב משמעותי ולקיחת אחריות על הזמן בחיינו. השתלמות זו תהווה מסגרת לימודית וחווייתית למשתתפיה ותאפשר לימוד מקורות מגוונים של תולדות החג, מקורותיו וגלגוליו, ודרכים לביטוי אווירת החג במגוון דרכים בחיי בית הספר.

בכל מפגש השתלמות יודגשו שני תהליכים הכרוכים זה בזה- תהליך אישי לבירור ועיצוב זהות יהודית ישראלית בהשראת לוח השנה העברי לצד תהליך מקצועי ליישום התובנות הללו במסגרת החינוכית של ביה"ס.

קהל היעד

מחנכים, חדר-מורים

מסגרת ההשתלמות:

בית-ספרית

שכבות הגיל

יסודי/חט"ב

מטרות ההשתלמות

  1. היכרות עם לוח השנה העברי והישראלי על היבטיו השונים.
  2. התנסות בלמידה בית מדרשית כמתודה בלמידה ובהוראה.
  3. קיום שיח זהות יהודית בת-זמננו בהשראת מקורות מארון הספרים היהודי המתייחסים ללוח השנה.
  4. הקניית מיומנויות להוראה חווייתית ויצירתית של לוח השנה העברי ישראלי בבתי הספר.
  5. מפגש עם יהדות רבת פנים, קולות וגוונים.

תוכנית ההשתלמות

9 מפגשים של 3 שעות אקדמיות (או בכל הרכב אחר, שישלים ל-30 שעות).
מפגש במכון הרטמן

בין הנושאים בהשתלמות

  • בית הספר לובש חג – על הקשר בין עיצוב הסביבה ללמידה
  • כיצד לבנות טקסי חג ומועד משמעותיים בכיתה ובביה"ס?
  • זהות ויצירה: סדנאות אמנות לקראת חגים

ראשי פרקים להשתלמות

  • היכרות כללית עם לוח השנה העברי הישראלי על מקורותיו, גלגולו, היבטיו וערכיו.
  • לוח השנה העברי כהשראה לבירור ועיסוק בזהות יהודית פלורליסטית.
  • עיסוק בשאלות פדגוגיות להוראת חג בכתה.

פירוט המפגשים

  1. "ברכת החג שָכְנָה בנפשם" – לוקחים אחריות על הזמן
  2. "לכרוע על חוף הסליחה" – ראש השנה ויום כיפור בראי של שינוי וסליחה.
  3. "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" – על תרבות המחלוקת לקראת יום הזיכרון לרצח יצחק רבין.
  4. למען הדורות הבאים – על עצים, שורשים ואנשים לקראת ט"ו בשבט.
  5. שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ – האומנם? – בין הורים לילדים לקראת יום המשפחה.
  6. 'היש מזל לישראל'? – פורים באספקלריה של גורל, צדקה ונתינה.
  7. בכל דור ודור חייב אדם – הגדת פסח כמודל להבניית זיכרון קולקטיבי.
  8. "הזיכרון הוא כמו דופק" – בין זיכרון לשכחה משמעותם של ימי הזיכרון על לוח השנה הישראלי.
  9. "מגילה זו כולה חסד" – עיון במגילת רות לקראת שבועות
  10. יום עיון ארוך במכון הרטמן

מטלת סיום הקורס

בניית מערך שיעור כפול על חג או מועד שלא נלמד בהשתלמות, או הרחבה נוספת על חג שנלמד מנקודת מבט של ערך מרכזי אחר.
המערך יכלול פתיחה עיונית המציגה את הרקע, גלגולו של החג, הערך המרכזי שנבחר ואת ההקשר להוראתו, ובהמשך תוצג הצעה למהלך הוראה, שיעשה שימוש מושכל בכלים ובתכנים שונים שנרכשו בהשתלמות וכן בכלים מתאימים נוספים לבחירת הכותב.
רצוי לשלב בשיעור גם מרכיבים של העשרה מסוגים שונים (חזותית, מוזיקלית, משחק וכד').
בסיום יש מקום לכתוב משוב, אם השיעור הועבר בפועל.
יש להוסיף רשימה ביבליוגרפית, כמקובל.
נספחים במידת הצורך (דף מקור, דף עבודה, מצגת וכד')
בהתאם להנחיות משרד החינוך, העבודות הן אישיות.

בשער העבודה יירשמו באופן ברור הפרטים הבאים:
א. שם ההשתלמות, והסמל הפדגוגי שלה.
ב. שם המוסד שבו התקיימה ההשתלמות וכתובתו.
ג. נושא העבודה.
ד. שם מגיש העבודה + ת.ז.
ה. שם בודק העבודה.
ו. שם רכז ההשתלמות או מנהל המוסד.
ז. תאריך ההגשה.

ביבליוגרפיה נבחרת להשתלמות ולעבודה

  1. אחיטוב, רונן ואחרים. חג ישראלי, הצעות לטקסי החגים במשפחה, המדרשה באורנים ועם עובד, תל אביב, 2014
  2. חבלין, רינה. זמן יהודי-ישראלי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2009 ,עמ‘ 40-49 ,60-72
  3. מאק חננאל, ותאמר בלבה – נשים מהמקרא בצומתי חיים, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, 2014, עמ' 275-308
  4. סולוביצ'יק הרב יוסף דוב הלוי , על התשועות – על פורים וחנוכה, ידיעות ספרים וספרי חמד, תל אביב 2011 עמ' 15-98
  5. עדן, יוחאי, חפץ, אירית. ערכים במועדם בעקבות לוח השנה העברי, מכון הרטמן, תכנית בארי, 2011
  6. ציון מישאל ונעם, הלילה הזה – הגדה ישראלית, הלילה הזה בע"מ, ירושלים 2004
  7. רוזנברג, שלום. בעקבות הזמן היהודי, ידיעות אחרונות, תל אביב, 2013 ,עמ‘ 167-188 |
  8. שביד, אליעזר. ספר מחזור הזמנים, עם עובד, תל אביב, 1984 ,עמ‘ 28-35 ,107-122 ,283-290
  9. שקלי איתן , חינוך יהודי במרחב החילוני לשם מה? טקסונומיה של גישות אפשריות http://www.schechter.ac.il