בטלה בעד ונגד
החופש הגדול מתקרב. בקרוב ייצאו כל הנערים מבית הספר, וכל אחד מהם יצטרך למצוא לעצמו עיסוקים אחרים בחודשיים הקרובים. ההזדמנויות רבות, וגם הפיתויים. עבודה או שינה? ים או מלצרות? חו"ל או חולון? ואיך הבחירות של הנערים מסתדרות עם הרצונות של ההורים?
בשיעור זה ננסה לבחון מה היחס הנכון בין בטלה ומעשה בחיי היום יום בכלל ובחופש הגדול בפרט. האם הבטלה באמת רעה, והמעשה טוב? איך נכון לחלק את היום במהלך חופשת הקיץ כך שיהיו בו גם בטלה וגם מעשה?
חלק ראשון – בטלה או מעשה?
לפניכם חמישה מקורות המתייחסים לבטלה ולמעשה. נסו לשער איך כל מקור היה מחלק את היום? עם מי אתם מסכימים?
הערה למורה: אין אפשרות להספיק את כל המקורות בשיעור אחד. אפשר לחלק לקבוצות, וכל קבוצה תחקור מקור אחד. אפשרות נוספת היא ללמוד רק מקור אחד לכל עמדה (בשבח הבטלה או בשבח המעשה). אפשר גם להשתמש בהרצאת Ted כפתיחה לדיון בעד ונגד "זמן מת" או "זמן ללא פעילות", ולראות אם הדעות העולות בדיון תקפות גם לגבי חופשה ארוכה.
1. תנו לנמנם | דורון טלמון (בביצוע להקת ג'ין בורדו)
תנו, תנו לנמנם,
ראש שחולם שומר על שפיות.
תנו, תנו לנמנם,
ללב משתלם וגם לאנושות.
2. היה לנו אוצר סמוי של פנאי | זלדה (בביצוע חוה אלברשטיין)
הָיָה לָנוּ אוֹצָר סָמוּי שֶל פְּנַאי
עָדִין כַּאֲוִיר הַבֹקֶר.
למילים המלאות לחצו כאן (שירונט)
3. איך שיעמום יכול להוביל לרעיונות הכי מבריקים?
הרצאת "טד" של Manoush Zomorodi שעוסקת ביצירתיות שניתן להשיג כאשר מתנתקים מהטלפון הסלולרי ומשתעממים.
4. אהוב את המלאכה
שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה
משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י'
נאמר במשנה 'אהוב את המלאכה', מדוע? התשובה רמוזה בפירושו של רבי עובדיה מברטנורא למשנה: "אפילו יש לו במה להתפרנס, חייב לעסוק במלאכה, שהבטלה מביאה לידי שעמום". המשנה ממליצה לעסוק במלאכה כלשהי ללא קשר לצורכי הפרנסה אלא לשם תעסוקה, למנוע חיי בטלה.
5) אם לא תעבוד איך תנוח? | גיל קופטש
"שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת" (שמות לא, טו).
השבת. המצאה מופלאה. אחת המתנות הגדולות שהביאה היהדות למין האנושי. והפסוק הנ"ל בפרקנו הוא פסוק ידוע ומפורסם ביותר ותמיד מובא בהקשר של איסור עבודה בשבת. רוב הפרשנויות לאורך הדורות נסובו על איזו מלאכה מותרת בשבת ואיזו לא. אבל רובם מזניחים את חלקו הראשון של הפסוק. שהוא חלק שאינו פחות חשוב. לפני שנחים ביום השביעי, יש לעבוד ששה ימים.
יש פה מצוות עשה ברורה. לפי הפשט, אדם חייב לעבוד ששה ימים בשבוע. לתת עבודה. להתפרנס מעבודתו, תהא אשר תהא. כיצד זה קרה שגדולי היהדות נדרשו תמיד ודרשו את חלקו השני של הפסוק ושכחו את חשיבות המלאכה? מלאכת הכפיים, הפרנסה בכבוד? ואולי להיפך? הם בכלל לא שכחו. אולי בשבילם זה היה מובן מאליו?
לאנשי הרוח הגדולים, הרבנים הענקיים, הייתה גם עבודה כזו או אחרת שהיו מתפרנסים ממנה. הרמב"ם היה רופא. רבי יוחנן הסנדלר היה סנדלר. האר"י הקדוש היה אמנם קדוש אבל בשעות העבודה הוא היה סוחר אריגים. הייתה לו דלת של עסק לפתוח, כל בוקר, לפני שפנה לעסוק בתורה. אז מאין הגיעה דרך המחשבה הזו שיציאתם של בני הישיבות לשוק העבודה, כמוה כגזרה על עולם התורה?
הרי כבר אמרו חז"לינו, מי שאינו מלמד את בנו מלאכה כאילו מלמדו לִסטות. להיות לִסטים. גזלן. שודד. אוכל חינם.גיל קופטש, יום עבודה של אלוהים, 929
חלק שני – מה אתם הייתם עושים?
לפניכם מספר דילמות שיכולות להתעורר במהלך החופש הגדול לקראתו. כל קבוצה תקבל דילמה, תדון בה, תמצא כמה שיותר טיעונים לטובת כל אחד מן הצדדים, ולבסוף תמחיז את הדילמה בפני הכיתה עם ההכרעה שהקבוצה הסכימה עליה.
בדיון המסכם נבדוק:
דילמה ראשונה – לעבוד?
דילמה שניה – שכר שטיפת כלים?
דילמה שלישית – לעבוד או ללמוד?
דילמה רביעית – מי העובד המועדף?
בעל עסק – יש לי מקום עבודה אחד ושני מועמדים.
דילמה חמישית – ישן ביום, עובד בלילה
דילמה שישית – תעשה משהו עם החיים שלך!
דילמה שביעית – התנדבות או עבודה?
דילמה שמינית – הגיל שאפשר להתחיל
ועדת הכנסת לזכויות הילד מתלבטת על הגיל הראוי בו נכון לאפשר לילדים לעבוד.
סיכום בקבוצות:
כל קבוצה תחבר ותציע 10 דברות לחופשה מוצלחת. מומלץ להיעזר בתחיליות כמו "כבד" "זכור" ואפילו "לא".