אחת ממטרותיה של מצוות השמיטה, המופיעה בספר שמות כג ובספר דברים טו, היא לדאוג לרווחתו של העני. בעולם העתיק, העוני עשוי היה להוביל לרעב ומצוקה קיומית ואף לאובדן החירות האישית. בשיעור זה נבחן כיצד מצוות השמיטה נותנת מענה למצוקות הקיום של העני, הן ברמת הפתרונות המיידיים, כגון דאגה למקורות מזון, והן ברמת פתרונות לטווח הרחוק, שנועדו להשיב לעני את חירותו ולהעמידו על רגליו.
מצוות השמיטה פונה אל בעל הנכסים ומחייבת אותו בדאגה לעני. היא מדגישה את הקשר המשפחתי הקיים לכאורה בין הנזקק ובין מי שידו משגת. כך למשל ספר שמות מכנה את העניים "אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ"; וספר דברים, פרק טו, חוזר על הצירוף "אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן". לפיכך, ננסה לבדוק מדוע מודגש הקשר הקרוב בין השניים, תוך התמקדות בשני הערכים המרכזיים העומדים בבסיס המצווה: הדאגה לזולת והסולידריות.
מצוות השמיטה בספר דברים, פרק טו, מסתיימת בפסוק: "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ". אידיאל השמיטה עשוי לשמש מקור השראה לדיון בסוגיית היחסים שבין שכבות שונות באוכלוסייה, והאופן שבו הדאגה לזולת והסולידריות באות לידי ביטוי בחברה הישראלית המודרנית. מצוות השמיטה פונה אל חברה חקלאית, השונה מאוד מן החברה שבה אנו חיים היום. ואולם, דווקא משום שהיא מדגישה את הסולידריות והדאגה לזולת, אין כל קושי להציע גלגולים מודרניים של מצווה זו, ולעודד את התלמידים לחשוב על פעולה בהשראת המצווה בהתאם לחייהם ולעולמם הערכי, ולחברה שבה אנו חיים במדינת ישראל.
במרכז השיעור הנוכחי עומדים הערכים "דאגה לזולת" ו"סולידריות" (הזדהות עם האחר). כפתיח מעורר עניין, נצפה בסרטון שהוכן על ידי הארגון "life vest inside". ארגון זה הוא ארגון ללא מטרות רווח, אשר שם לו למטרה להגביר את האחדות בעולם ולהעצים את החברה האנושית על ידי הגברת טוב הלב בקרב האנשים.
בצפייה בסרטון נבדוק מה מוביל אנשים להבחין בזולת, לעזור לו ולגלות אכפתיות כלפיו, וכיצד מחווה של נדיבות משפיעה על האחר:
כפי שראינו, הנתינה והדאגה לזולת אינן מתקיימות בהכרח בין אנשים שקיים ביניהם פער מעמדי או כלכלי. לפי הסיטואציות המתוארות בסרטון, כאשר אדם זוכה בתשומת לב מצד האחר, הוא מפתח רצון להעניק תשומת לב לזולת. להבעת רעין זה תורם השימוש בשוט (Shot) קולנועי אחד בקליפ. אפשר לומר כי הצילום בשוט אחד מסמל את גל הנדיבות ששוטף את בני האדם לנוכח תשומת הלב והדאגה שזכו להן. אולם, עולה השאלה מהי מטרת העזרה לזולת, כאשר יש פער ברור בין שני הצדדים, ומה מניע אדם בעל אמצעים, לסייע לאדם החלש ממנו. לשאלות הללו נותנת מענה מצוות השמיטה, כפי שנראה להלן.
דף הלימוד – על סולידריות ודאגה לזולת בהלכות שמיטה
לחצו כאן לדף הלימוד
גלגולים מודרניים: שוועת העני
כפי שראינו, יש מספר הבדלים בין נוסחיה של מצוות השמיטה. אחד מהם הוא האופן שבו היא עוזרת לעני ומשמעותו. המצווה בספר שמות דואגת לקיום העני על ידי אספקת מזון, ולכן היא בבחינת עזרה בסיסית ומיידית. לעומתה, הנוסח בספר דברים מקל על העני, בכך שהוא מבטל את חובותיו אחת לשבע שנים. ניתן להציע כי ביטוי זה של עזרה לזולת מסייע לשיקום העני, שכן בזכות עזרה זו העני יכול לצאת ממעגל הנזקקות והחובות ולחזור להרוויח עבור עצמו. המשותף לשני הנוסחים הוא העובדה כי הם מדגישים את הקשר הישיר בין העני ובין בעל הרכוש. הכינויים שניתנים לעני ["אביוני עמך", "אביון מאחד מאחיך", אחיך האביון"] מדגישים את העובדה כי העני שייך לאותו העם שאליו משתייך בעל הרכוש, וספר דברים אף מכנה אותו שוב ושוב "אחיך". הרעיון העומד מאחורי כינויים אלה הוא יצירת הזדהות עם העני, עידוד תשומת הלב כלפיו והדאגה לו.
כעת, נצפה בקליפ לשירו של קובי אוז "שוועת עניים" ונשווה בין תכניו ובין מצוות השמיטה:
ענו על השאלות הבאות:
בספרו "הלכה ממקורה – הלכות שביעית" מתייחס הרב יוסף צבי רימון לגלגוליה המודרניים של מצוות השמיטה:
בימינו רוב העבודה איננה חקלאית, ושנת השמיטה איבדה במעט את הצביון המיוחד שלה. המסחר ממשיך כרגיל; כל אחד שומר על רכושו. עלינו לחשוב כיצד נוכל לפתח ולשכלל את אותם רעיונות חשובים המאפיינים את השמיטה גם בימינו. דברים אלו קשורים לטעמי השמיטה השונים שראינו. כדי לחוש את הטעם שראינו, שהשמיטה מבטאת שהארץ שייכת לה', ואת הטעם של העזרה לעני, עלינו לחשוב על דרכי חסד אלטרנטיביות שיהיו מיוחדות לשמיטה.
פרט למעשי חסד כלליים, ייתכן לעשות גם דברים המזכירים את הפקרת הקרקע בשמיטה. למשל, בעלי מקצוע (עורך דין, רופא, מורה, אינסטלטור וכד') יכולים לעתים לתת בשנה זו שירותים מקצועיים בחינם או במחיר סמלי לאנשים נזקקים. הטעם הסוציאלי בא לידי ביטוי כמובן גם בוויתור על חלק מהחובות שאנשים חייבים לנו (ואולי גם מקומות כמו בנקים יוכלו לבוא בסידור מיוחד לסגירת חובות – בתנאים מיוחדים וכדומה, שבהם יוכלו כל האנשים לאזן את החובות שלהם לבנק). ניתן גם "להפקיר" חלק מן הזמן שלנו. מבוגרים וילדים יכולים להעניק מזמנם למעשי עזרה וחסד מיוחדים בשנה זו […]
הרב יוסף צבי רימון מכיר בכך שמצוות השמיטה מיועדת לחברה חקלאית, אך הוא אינו סבור שהיא אינה רלוונטית לנו עקב שינוי טיבה של החברה שבה אנו חיים. לדבריו, "עלינו לחשוב כיצד נוכל לפתח ולשכלל את אותם רעיונות חשובים המאפיינים את השמיטה גם בימינו". הוא מציע מספר דוגמאות לביטויים מודרניים של מצווה זו באופן כזה שישמר את האחווה בין בני האדם, את הסולידריות ואת הדאגה לזולת.
לקראת השיעור הבא, חפשו דוגמה מן העיתון או צלמו תמונה הממחישה את אחת מהצעותיו. כמו כן, הציעו דרכים נוספות לבטא את הערכים בהם דנו היום, בהשראת מצוות השמיטה, אך בהתאם לאופייה של החברה שאליה אתם משתייכים.
בשיעור הבא, הציגו את הצעותיכם בכיתה ובחרו מתוכן שלוש הצעות שאותן תקיימו כפרויקט יישומי כיתתי.
