/ תוכנית בארי

ריחוק לצורך קרבה: שמיטה כגעגוע לאדמה

שנת שמיטה כהפסקה וויתור, והקשר שלנו לאדמה. שיעור שלישי בסדרת השיעורים לשנת השמיטה | כתבה: יעל גרוס רוזן

ריחוק לצורך קירבה

מבוא

שנת השמיטה, בדומה לשבת, היא פרק זמן של הפסקה. בשנה זו, האדם נדרש לוותר, לשמוט ולשחרר את אחיזתו בדיוק מאותם מקומות שבהם הוא נאחז בימים רגילים. אידיאל השמיטה מהווה הזדמנות לדון באופן נרחב בסוגיית הקשר בין האדם לאדמתו.

בחברה החקלאית, האדמה היא מקור ומרכז החיים. היא נוכחת ומשפיעה על כל חלק בחייו, היא הבית שלו והנוף שבו הוא חי. האדמה היא מקור פרנסתו והיא שקובעת את גורלו וגורל בני ביתו. היא לא רק נכס או מקור פרנסה, היא בית ומשפחה, מורשת וזהות.

באמצעות עבודת האדמה נוצר קשר עמוק של אהבה וחיבור בין האיכר לאדמתו. הקשר אל האדמה והארץ צומח מתוך העיסוק בעיבוד הקרקע. השמיטה דורשת לתקוע טריז במערכת היחסים הזו. האיכר נדרש לשמוט, לוותר, לנטוש את האדמה למשך שנה שלמה. מה קורה לו כשהוא מורחק מאדמתו? אילו שינויים עשויים לחול בו? האם האדמה היא ישות שניתן להתגעגע אליה?

בשיעור זה נבקש להתייחס לשנת השמיטה כשנה של 'פרידה יזומה'. בשנה זו עובד האדמה נקרא לא לעבוד את האדמה – שורש זהותו והבסיס של פרנסתו. עליו להתרחק ממנה ולעזוב אותה.

מטרתנו בשיעור שלפניכם היא לבחון מה הוא הקשר בין האדם לאדמה ומה השמיטה מגלה לנו על היחסים בין האדם לאדמתו. נפתח בדיון כללי על הקשר בין האדם לאדמה, על ההדדיות ביחסים אלה ועל היכולת של הקשר להתפתח ולהגיע לקרבה. בהמשך נבחן את שנת השמיטה כאתגר מיוחד לעובד האדמה. בהמשך נציע התבוננות על הציונות כחיבור מחודש בין האדם לאדמה לאחר ניתוק ארוך. נשאל מה הוא הקשר שנוצר ומה משמעותו לגבינו כחברה כיום? בחלקו האחרון של השיעור, נעסוק בערך של 'אהבת הארץ', כביטוי של יחסים שיש בהם קרבה גדולה. ננסה לבדוק כיצד דווקא הריחוק מן האדמה עשוי להעצים את הקשר אליה.

השאלות המרכזיות שבהן נדון בשיעור זה:

  • איך מתבטא קשר בין אדם לאדמה?
  • האם התלות של האדם באדמה מבטאת יחס של קרבה?
  • האם יש הדדיות בקשר בין אדם ואדמה?
  • מה טיב הקשר אל האדמה בעידן המודרני?

מהלך השיעור

פעילות פתיחה: התבוננות בעבודה של הפסל רן מורין ברמת רחל

1 .  לפניכם תמונות של פסלים פרי עבודתו של הפסל רן מורין. התבוננו בתמונות (שימו לב לאמצעים שבעזרתם הוקם הפסל).

  • איזו הרגשה מקבל אדם ליד העץ הבלתי מושג?
  • אילו אמצעים בפסל מבטאים קרבה למקום ולאדמה?
  • הציעו שם למיצג. מה המסר של האומן לגבי קשר בין אדם לאדמה/למקומו?

הקמת פסל זיתים על עמודים הקמת פסל זיתים על עמודים רן מורין - זיתים על עמודים רן מורין - עץ תלוי


2. קראו את הקטע הבא על אודות הפסל שיצר הפסל, רן מורין, בקיבוץ רמת רחל. והשיבו על השאלות שבעקבותיו:

החיבור של העיר לטבע הוא חיבור מורכב, מעין חיבור–ניתוק, לדעתי אין משהו שמשקף טוב יותר את המצב הזה מצמח בעציץ. שלושת עצי הזית שגדלים כאן על עמודים בגובה 15 מטר הם אנחנו: יצורים שגדלים במכלים.רן מורין, כל העיר, 18.10.1991

את הפרויקט יוצא הדופן הגה מורין רחוק מהאדמה ההיסטורית בניו יורק. רעיון להקים את הפסל דווקא בקיבוץ רמת רחל עלה באחד מימי הזיכרון השנתיים לסבא מורין ממייסדי רמת רחל, הקבור בבית הקברות של הקיבוץ. המקום נתפס כמכיל את כל הרכיבים הביוגרפיים וההיסטוריים והיה אידיאלי לגבי מורין. מורין קורא לפרויקט שלו "מונומנט האבות" על שם דרך האבות, העוברת לאורך גב ההר בכיוון צפון-דרום. הוא רואה בו סמל לקשרים החדשים-עתיקים שלנו למקום.

שאלות

  1. באיזה אופן מבטא האומן קרבה לאדמה ולארץ? כיצד הוא מבטא ריחוק? איזה רגש מרכזי מתעוררת העבודה לדעתכם?
  2. האומן קושר בין העבודה לבין אזכרה לסבו מקיבוץ רמת רחל. האם "מונומנט האבות" מעורר תחושת קשר או ניכור?
  3. האומן רואה בעבודה סמל לקשרים חדשים–עתיקים. הסבירו בין מה למה קשרים אלה מתקיימים לדעתכם.

משימה

הביאו שתי תמונות שלכם שצולמו בשני מקומות שונים, או צלמו שתי תמונות שלכם בשני מקומות שונים. נסו למצוא/לצלם תמונה אחת במקום שאליו אתם מרגישים קרובים ואחת במקום שהוא משמעותי פחות עבורכם. תנו ליצירה שם והוסיפו הסבר קצר.

באמצעות מצגת שיתופית או באתר בית ספרי, התבוננו בעבודות של שאר ילדי הכיתה:

האם ניתן לזהות מהתבוננות בתמונה אם היא המקום הקרוב למצולם בה או לא? כיצד מתבטאת קרבה? מה ההבדל בין ריחוק לניכור? מה מיוחד דווקא באתר הזה?


 

דף הלימוד – שמיטה כגעגוע לאדמה
לחצו כאן לדף הלימוד

חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics