השינוי הוא אחד המרכיבים היסודיים ביותר של החוויה האנושית, בין אם אנו מתבוננים בעצמנו ובין אם אנחנו מתבוננים בעולם. חלק מן השינויים מחזוריים – יום ולילה, חילופי עונות. אחרים קבועים – הגוף המתבגר ומתעצב, החברה המשתנה. ישנם שינויים שנכפים עלינו ועלינו לנסות ולהבין כיצד להתנהל מולם וישנם שינויים שאנחנו יכולים ואמורים ליזום או צריכים לנסות להימנע מהם, שינוי בהתנהגותנו, בדעותנו ובחברה בה אנו חיים.
לכבוד תחילתה של שנה חדשה אנו מציעים, בעזרת הטקסטים שלפניכם, כמה נקודות מבט ממסורות תרבותיות שונות על השאלות: האם ובאיזו מידה ניתן לשנות? מה מניע אדם להשתנות? האם תמיד שינוי זה דבר חיובי? מה המחירים שאנו עלולים לשלם על שינוי והשתנות?
.
אפשרות א' – משימה אישית:
בחרו שינוי אחד שעבר עליכם/ן בשנה האחרונה (בית, כיתה חדשה, מראה, גובה, תספורת, חברים חדשים וכו'..) רשמו את השינוי על דף וכתבו האם הוא נכפה עליכם/ן או שבחרתם/ן בו? האם אתם/ן שמחים/ות עליו או מצטערים/ות?
מי שמעוניין משתף בכיתה.
אפשרות ב' – משימה קבוצתית
עומדים על קו מדומיין החוצה את הכיתה. בצד אחד שלט: "מסכים/ה מאוד" ובצד השני "לא מסכים/ה בכלל".
המורה מקריא/ה היגדים בנושא שינוי והתלמידים צריכים למקם את עצמם לאורך הציר ולנמק את בחירתם.
היגדים לדוגמה:
| שינוי הוא תמיד לטובה | שינוי מעורר בי פחד |
| קשה יותר לשנות אחרים מאשר את עצמי | אני אוהב/ת שינויים |
| אדם שמשנה את דעתו הוא חלש אופי | אני שונא/ת שינויים |
.
לפניכם כמה טקסטים ממסורות תרבותיות שונות, עיינו בהם וענו על השאלות.
.
א. את מה וכיצד אפשר וראוי לשנות? דרגות של שינוי – רבי חיים מצאנז
רבי חיים מצאנז נהג לומר:
אדם צעיר הייתי ולבי בער באהבת השם יתברך. אז חשבתי שאתקן את כל בני האדם בעולם ואחזירם למוטב, שיעבדו את השם.כאשר ראיתי שלא עלה הדבר בידי חשבתי – לפחות אתקן את בני עירי.
לאחר שטרחתי בכך וראיתי שגם זה אי אפשר, חשבתי – לפחות אתקן את בני ביתי, שיהיו עובדי השם באמת.
שבתי והתבוננתי בדבר ואמרתי – לפחות אטרח לתקן את עצמי, שאהיה עובד את השם.
טרחתי בכך הרבה וראיתי שגם דבר זה אינו עולה בידי.
ב. דרגות של שינוי – חדית', האימאם מוסלם
אם יראה אדם מכם רוע – ישנה אותו בידו,
אם לא יוכל – ישנה אותו בלשונו,
אם לא יוכל – ישנה אותו בלבבו,
וזוהי הדרגה הנמוכה מכולן.
.
ג. חלומות על תיקון – מחמוד דרוויש
אֶחְלֹם, לֹא כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת מֶרְכְּבוֹת הָרוּחַ
אוֹ אֶת הַקִּלְקוּל אֲשֶׁר פָּקַד אֶת הָרוּחַ
הָאַגָּדָה תָּפְסָה אֶת הַמְּזִמָּה בְּהֶקְשֵׁר
הַמְּצִיאוּתִי. אֵין בְּכוֹחוֹ שֶׁל הַשִּׁיר
לְשַׁנּוֹת עָבַר, עוֹבֵר וְלֹא עוֹבֵר
וְגַם לֹא לִמְנֹעַ אֶת רְעִידַת הָאֲדָמָה
אֲבָל אֲנִי אֶחְלֹם
אֶחְלֹם, לֹא כְּדֵי לְתַקֵּן מַשְׁמָעוּת חִיצוֹנִית
אֶלָּא כְּדֵי לְשַׁפֵּץ אֶת פְּנִימִיּוּתִי הַחֲרֵבָה
בִּגְלַל הַיֹּבֶשׁ הָרִגְשִׁי
.
ד. התחדשות הדעת – פאולוס
וְאַל תִּדַּמּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם הִשְׁתַּנּוּ עַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁתַּבְחִינוּ מַהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, מַהוּ הַטּוֹב וְהָרָצוּי וְהַמֻּשְׁלָם בְּעֵינָיו.
.
ה. האם זה מועיל לשנות את דעתי – ש"י עגנון
והחכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך קופצים הטיפשים והרעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם. היאך נותנים החכמים לעולם שיאבד ע"י השוטים והרשעים?
אלא מתוך שהחכמים חכמים ומוסיפים חכמה כל שנראה להם אתמול כחכמה שלמה רואים אותו היום שאינו חכמה, ואינם עומדים על דעתו ואינם תוקעים עצמם לשום דבר מפני שהחכמה מוליכה את החכמים ממעלה למעלה. לא כן הטיפשים. כל דבר שנתנו עיניהם בו – הרי הם מחזיקים אותו ואינם מניחים ממנו, שאם יניחו ידיהם ממנו אין להם מה יעשו בעולם. לפיכך כך ימיהם תחבולות ובלבד שיחזיקו העולם בידיהם.
.
ו. העוז להשתנות – עמוס עוז
מי שיש בו העוז להשתנות. תמיד הוא ייחשב בוגד בעיני אלה שאינם מסוגלים לשום שינוי.
.
מן המקורות שראינו עולה כי השינוי מופיע במגוון אופנים: אישי, חברתי, פיזי, רוחני ואמנותי. לעיתים הוא נתפס כחובה מוסרית או דתית, ולעיתים כחלום פנימי או איום על הסדר הקיים. יש הרואים בשינוי דרך להתקדמות והתחדשות, ואחרים מתמקדים בסיכונים הכרוכים בו – בבלבול או בכישלון. אין לנו אלא להמשיך ולשאול מהו השינוי הרצוי עבורי? כיצד ניתן לאזן בין הרצון להשתנות לבין הצורך ביציבות? ומתי דווקא הבחירה לא להשתנות היא ביטוי של חכמה ואחריות?
נסיים בברכת "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה", שנה של שלום ונחת רוח
