בראיון לרדיו צפון, הרבה אילה דקל שיתפה במסעה מילדותה הדתית לעולם הרבנות החילונית ובחזון שלה לרבנות ישראלית מגוונת ומכילה: "נולדתי בתוך העולם הדתי. כילדה מאוד נמשכתי לעולם ההלכתי ולעולם של הגמרא, אבל לא יכולתי ללמוד אותו ולא יכולתי להיות בו. הייתה לי תקרת זכוכית מאוד מאוד משמעותית מעל הראש. לכן הלימודים בבית המדרש לרבנות ישראלית היו מין חלום."
"אנשים רוצים חיבור לשורשים שלהם וליהדות שלהם, אבל בצורה שמתאימה לחיים שלהם," אמרה דקל. היא סיפרה על היוזמות הציבוריות שהיא מובילה, שהן לדעתה חלק בלתי נפרד מעבודתה כרבה, ובהן קבלות השבת ההמוניות בכיכר החטופים, וטקס לחיילים היוצאים מעזה – שמיועד לחיילים חילונים ודתיים כאחד. "היינו צריכים למצוא את הפשרות ואת מה שמתאים באמצע. אני חושבת שזו משימה שהחברה הישראלית עכשיו זקוקה לה יותר מתמיד. דווקא כשאנחנו נמצאים במקומות כל כך כואבים וכל כך נמוכים אנחנו גם צריכים ללמוד איך להיות שם יחד: גם למעלה וגם למטה."
דקל הסבירה כי למשימה הזאת בדיוק מתאימה הרוח של הרבנות הישראלית, ש"מורכבת מכל גווני החברה הישראלית. כולנו לומדים זה מזה, מכירים זה את זה, ונותנים רשות זה לזה כל אחד להנהיג את הקהילה שלו ואת האזור שלו באופן שבו באמת מותאם לקהילה."
