| שנת הלימודים תשפ"ה אינה שנה רגילה. סביבנו מלחמה, חוסר ודאות, צער, אובדן ותלמידים/ות ומורים/ות שעוד לא חזרו לישובים ולבתים. ובכל זאת יש בשנת הלימודים החדשה היכולת להוות עוגן משמעותי ויציבות בתוך המציאות המאתגרת.
שיעור החינוך שלפניכם מבקש לסייע לתלמידים (וגם למורים) לראות את הדברים המעניקים לנו יציבות והמשכיות, ומאפשרים לנו תקווה וכוחות בפתחה של שנה זו. את המקורות המופיעים בשיעור ניתן להעתיק מהאתר ולהכין כדף מקורות, או להוריד דף מוכן בקישור הזה. |
.
בימים טרופים אלה ועל רקע שינויים רבים שכולנו חווים, נסו להיזכר בפתיחת השנה שעברה – חישבו על מרכיב או היבט אחד בחייכם/ן שדומה לפתיחת השנה שעברה או לסיום החופש הגדול שעבר, ונותן לכם/ן תחושה של ביטחון.
את תשובות התלמידים יש לרכז על הלוח.
.
לפניכם דף ללימוד משותף ובו ששה מקורות שונים, שבכל אחד מהם מופיעות המילים "כל עוד". התחלקו לקבוצות כך שכל קבוצה עורכת מפגש עם כל המקורות (מומלץ!). אפשר לסמן לכל קבוצה את המקור (או שניים) אותו היא לומדת.
הצעה למורה: ניתן להשמיע בכיתה חלק מהשירים.
.
| מקור לדוגמה:
לפניכם דוגמה מספר בראשית שבמקרא: לאחר המבול, מבטיח האל שלא יביא עוד מבול גדול שיחריב את פני הארץ גם אם האדם יחטא:
הטבע ועונות השנה, מבטיח האל, ימשיכו להתקיים מעתה והלאה תמיד במחזורם הקבוע, למרות השיבוש האקולוגי הגדול שהתרחש כעת. הבטחה אלוהית זו מאפשרת מידה של רגיעה ובטחון בקרב בני האדם מעתה והלאה, לאחר שאלו התערערו בקרבם לחלוטין עקב אסון המבול. |
.
מקור 1 – אפשר לתקן! | סיפור חסידי
האחים רבי זושא ורבי אלימלך ערכו "גלות", ונדדו ממקום למקום בלי שם ורכוש, כדי לקרב את הגאולה ולעסוק בתיקון העולם.
פעם אחת באו אל כפר אחד ולנו באחד הבתים. באמצע הלילה ראו כי בעל הבית בא לביתו והדליק את הנר על השולחן כדי שיוכל לתקן את מעילו.
אז שמעו כי בעלת הבית קוראת לבעלה ואומרת: "מהר ותקן את המעיל, כל עוד הנר דולק – אפשר לתקן."
אמרו האחים זה לזה: "האם שמעת את דבריה? דבר גדול למדנו כאן – כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן."
.
מקור 2 – שירה הנוער! | שמואל בס
שִׁירָה הַנֹּעַר, שִׁיר עֲתִידֵנוּ:
שִׁיר הִתְחַדְּשׁוּת, בִּנְיָן וַעֲלִיָּה.
מִן הַגּוֹלָה יִנְהָרוּ אַחֵינוּ,
אֶרֶץ מוֹלֶדֶת קָמָה לִתְחִיָּה!
מִי זֶה חוֹלֵל הַפֶּלֶא,
אֶרֶץ מוֹלֶדֶת?
מִי זֶה הֵקִים כָּל אֵלֶּה,
אֶרֶץ מוֹלֶדֶת?
זוֹ יָדְךָ, יָדְךָ הִיא הַזּוֹרַעַת,
זוֹ יָדְךָ, יָדְךָ הִיא הַנּוֹטַעַת,
כָּל עוֹד הַנֹּעַר לָנוּ בַּמּוֹלֶדֶת,
קוֹם יָקוּם חֲזוֹן עַם יִשְׂרָאֵל!
.
מקור 3 – התקוה | נפתלי הרץ אימבר
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה –
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ
אֶרֶץ צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַיִם.
.
מקור 4 – כל עוד | עלי מוהר
יֶלֶד הוֹלֵךְ לוֹ בָּרְחוֹב
בְּבֹקֶר בָּהִיר שֶׁל תִּשְׁרֵי
אֶל בֵּית הַסֵּפֶר שׁוּב יוֹצְאִים הַיְּלָדִים
גֶּבֶר הוֹלֵךְ אַחֲרָיו
מַשְׁגִּיחַ, רוֹאֶה – לֹא – נִרְאֶה
וְרַק אַחַר כָּךְ הוּא עוֹמֵד שָׁם וְרוֹאֶה
אֵיךְ עוֹד שָׁנָה פֹּה נִפְתַּחַת
כְּמוֹ כָּל שָׁנָה, בַּסְּתָו,
אֵיךְ בֵּן הוֹלֵךְ לוֹ לְבַד
וְאָב בְּעִקְבוֹתָיו
גֶּבֶר רוֹאֶה בַּחֲשַׁאי
אֵיךְ בְּנוֹ נִכְנַס לַכִּתָּה
גֶּבֶר עוֹמֵד כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁנִּשְׁאַר בַּחוּץ
וּכְבָר שָׁרִים שָׁם בִּפְנִים
שִׁיר שֶׁל שָׁנָה חֲדָשָׁה
הוֹ אֵיךְ הַכֹּל מַתְחִיל פֹּה שׁוּב מֵהַתְחָלָה:
שׁוּב הֵם שָׁרִים עַל הַגֶּשֶׁם
שׁוּב הֵם שָׁרִים עַל סְתָו
וְעַל הַלּוּחַ עוֹלוֹת שׁוּב אוֹתִיּוֹת הַכְּתָב
(א.ב.ג.ד.ה.ו.ז.ח.ט.י.כ.ל.מ.נ.ס.ע.פ.צ.ק.ר.ש.ת.)
גֶּבֶר בְּאֶמְצַע הַבֹּקֶר
גֶּבֶר בְּלֵב חַיָּיו
עַל יַד גָּדֵר שֶׁל בֵּית סֵפֶר לְבַדּוֹ נִצַּב
וְהוּא זוֹכֵר שֶׁאָבִיו
פַּעַם הָלַךְ אַחֲרָיו
הוּא מְנַסֶּה לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל צְעָדָיו
אַךְ הַיְּלָדִים עוֹד שָׁרִים
שִׁיר עַל יוֹרָה וְחָצַב,
וְגַם שְׂפָתָיו שֶׁל גֶּבֶר לוֹחֲשׁוֹת עַכְשָׁו:
גַּם אִם אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת
הֵן לֹא אִירָא,
גַּם אִם אֶפֹּל פִּתְאוֹם
יֹאמַר לִבִּי שִׁירָה
כָּל עוֹד עוֹלֶה הַבֹּקֶר
כָּל עוֹד נִכְתָּב הַלּוּחַ
כָּל עוֹד הוֹלֵךְ לוֹ בֵּן
וְאָב בְּעִקְבוֹתָיו
כָּל עוֹד שָׁרִים הַיְּלָדִים
עַל שָׁנָה חֲדָשָׁה
כָּל עוֹד הַכֹּל מַתְחִיל פֹּה שׁוּב מֵהַתְחָלָה
כָּל עוֹד הַיָּם מִתְעוֹרֵר
כָּל עוֹד הָרוּחַ עוֹלָה
כָּל עוֹד עַל שָׁחֹר הַלּוּחַ
תִּתְנוֹסֵס מִלָּה
.
מקור 5 – ורמיר | ויסלבה שימבורסקה
לחצו על התמונה להגדלה.
.
מקור 6 – ים תיכוני | אהוד מנור
כָּל עוֹד אֲנִי
יָם תִּיכוֹנִי
שֶׁנּוֹלַד עַל הַחוֹל
מוּל הַגַּל הַכָּחֹל;
כָּל עוֹד אֲנִי
יָם תִּיכוֹנִי
שֶׁנִּצְרָב בַּחַמָּה
בְּצִבְעֵי אֲדָמָה;
אֲגַלְגֵּל אֶת יָמַי, אֲגַלְגֵּל
בֵּין צֵל וּבֵין אוֹר וּבֵין צֵל;
בֵּין שִׂמְחָה לְעַצְבוּת לְשִׂמְחָה,
בֵּין בְּרָכָה לִקְלָלָה לִבְרָכָה.
כָּל עוֹד אֲנִי
יָם תִּיכוֹנִי
תַּחַת גַּג כּוֹכָבִים
נוֹצְצִים וּקְרוֹבִים;
כָּל עוֹד אֲנִי
יָם תִּיכוֹנִי
הָעוֹנָה לַתַּנִּים
בְּחֶשְׁכַת בֻּסְתָּנִים;
.
באסופת המקורות שלמדנו ראינו היבטי חיים שונים, שכל עוד הם מוסיפים ומתקיימים, הם נוטעים בנו תחושה חזקה, גם על רקע אירועים קשים, שישנם בחיינו דברים חיוביים וטובים רבים המעניקים להם יופי, שמחה ומשמעות.
לסיום העבודה בקבוצות, על כל קבוצה לחבר 2 משפטים, משפט אחד אישי ומשפט אחד קבוצתי, בהם מופיעות המילים "כל עוד", ויש בהם מסר של תקווה עבורכם/ן בתחילת שנת הלימודים.
כל קבוצה מקריאה בפני הכיתה את המשפט הקבוצתי ומספרת מדוע בחרה לנסח משפט זה.
המורה כותב/ת את המשפטים על הלוח (הצעה: לכתוב על בריסטול ולתלות בכיתה).
לסיום התלמידים קוראים את המשפטים האישיים שחיברו בסבב רציף, ונוצרת מעין תפילת "כל עוד" כיתתית.
אפשר לחשוב על העמדה מתאימה (מעגל / חצי גורן) ולשקול לצלם את המעמד הכיתתי.
.
השירים בדף זה מתפרסמים בהתאם להסכם של מכון שלום הרטמן עם אקו"ם, 2024.
