כבוד הרב הספרדי הראשי, הרב יצחק יוסף, צודק!
חוק השבות יוצר הרבה בעיות. עד לתיקון החוק ב-1970 היה ברור שכל מי שעלה לארץ כי הוא יהודי, כי משפחתו נרדפה בשל יהדותה, כי הוא חלק מן הציבור המזוהה כיהודי בתפוצות, הוא יהודי גם בישראל. אבל אז שונה החוק כך שיבחין בין שתי קבוצות של יהודים: האחת – אלה שאמם הייתה יהודייה או שהתגיירו, והשנייה – בני משפחה של יהודים.
אם תפגשו אותם ברחוב, לא תדעו להבדיל ביניהם. בינינו, אם תפגשו את הילדים והנכדים של אותם העולים, לא תדעו להצביע על שום הבדל בינם לבין יהודים חילוניים למהדרין. יהודים למהדרין, חילוניים למהדרין.
אבל, כמו שהרב יצחק יוסף אמר, מי שרק סבא שלו היה יהודי, רשום בישראל כחסר דת ונשללת ממנו הזכות להתחתן כיהודי בישראל או להיקבר כיהודי בישראל. לא כי הוא לא היה רוצה להירשם כיהודי, אלא כי מדינת ישראל לא מאפשרת לו.
לעומת זאת, מי שבמקרה רק הסבתא שלו הייתה יהודייה, גם אם עלה באותה עלייה ממש, ומנהל את אותו אורח חיים ממש, ומצביע לאותן מפלגות ממש, נרשם כיהודי בלי שאף אחד יבדוק את אמונותיו ואורחות חייו, והוא זכאי להתחתן ולהיקבר על ידי רבנים כמו הרב יוסף.
למה? ככה! כי כך קובעת, לכאורה, ורק לכאורה, ההלכה.
זה מקובל עליכם? עליי זה לא מקובל!
הרב הראשי לישראל לא אמור להיות הרב הראשי של תנועת ש"ס, גם לא הרב הראשי של הדתיים בלבד. הוא אמור להיות הרב של מדינת ישראל. אזרחי מדינת ישראל מבינים שכל מי שעלה במסגרת חוק השבות הוא יהודי. על הרבנות הראשית של מדינת ישראל מוטלת החובה לפתור את הבעיה: לגייר את כל העולים במהירות, לאפשר להם להירשם כיהודים, להעניק להם את הזכויות שמוענקות לכל אזרח יהודי.
להלכה יש את הכלים לעשות את זה.
אם הרבנות הנוכחית לא עומדת במשימה, יש להחליף אותה, לא את העם היהודי.