השאלה היא לא אם יחטא המנהיג – אלא מתי. בדיוק בשביל זה חשובים מוסדות החוק

איך פרשת קטאר-גייט משתלבת במתקפה ארוכת השנים על מוסדות הדמוקרטיה – ומה אפשר ללמוד על כך מפרשת ויקרא?
ניצן כספי שילוני היא עמיתת מחקר במרכז קוגוד בוגרת תוכנית משכילות במכון הרטמן, וכן דוקטורנטית ומילגאית נשיא בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן. המחקר של כספי שילוני הוא אינטרדיסציפלינרי המשלב בין משפט עברי לתיאוריות בלימודי מגדר ומתמקד ברטוריקה של פסקי דין של בתי הדין הרבניים ובאופנים שבהם הם מכוננים את המגדר. על המחקר במסגרת התואר השני שעסק בנרטיבים של אלימות במשפחה בפסקי דין רבניים זכתה במספר פרסים. בנוסף, כספי שילוני היא עורכת דין שעסקה במשך שנים

@shalomhartmaninst

השאלה היא לא האם יחטא המנהיג - אלא מתי. פרשת ויקרא יודעת משהו על שלטון וחוק#מכוןהרטמן #הרטמן #הפרשהוהשבוע #פרשתויקרא

♬ סאונד מקורי - מכון הרטמן - מכון הרטמן

@shalomhartmaninst

השאלה היא לא האם יחטא המנהיג - אלא מתי. פרשת ויקרא יודעת משהו על שלטון וחוק#מכוןהרטמן #הרטמן #הפרשהוהשבוע #פרשתויקרא

♬ סאונד מקורי - מכון הרטמן - מכון הרטמן

"ציד פוליטי" כך כינה ראש הממשלה את החקירה בפרשת קטאר-גייט על מעצרם של שניים מעוזריו אמר, שהם: "מוחזקים "כבני ערובה".

מנהיג אמיתי יודע לשחרר

אני רוצה שנייה להסביר כמה זה חמור. אחרי שנים של עבודה אינטנסיבית לצמצם את אמון הציבור בכל המוסדות הדמוקרטיים—בית המשפט, היועצת המשפטית, התקשורת, האקדמיה, ולאחרונה אפילו המערכות הביטחוניות: צה"ל והשב"כ—כעת ראש הממשלה מערער על שלטון החוק בכללותו. הרי החשדות בעניין קטאר לא הוכחשו; הטענה שלו מתמקדת באמינות של כל המערכת.

פרשת ויקרא עוסקת, בין היתר, בקורבנות חטאת—קורבנות שמוקרבים ככפרה על חטא, וכל קטע בפרשה מתחיל במילה "אִם": "אִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ", למשל. רק קורבן החטאת שמקריב הנשיא מתחיל במילה "אֲשֶׁר": "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא". לא שאלה של אם, אלא שאלה של מתי—כי המנהיג תמיד מועד להגיע לשכרון כוח ולחטא. התורה מדגישה שכולם חייבים קורבן, כולם כפופים לשלטון החוק—גם המנהיגים, גם ראש הממשלה.

הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics