ביום שני, 29.7.24, פרץ המון מובל על ידי חברי כנסת ושרים אל מחנה שדה תימן. בראיון לרדיו 101, אמוץ עשהאל הסביר לעופר חדד מדוע לדעתו מדובר באנרכיה.
"זה שובו של תסמין שהעם היהודי לקה בו בימי קדם. כל מי שלומד, ולו באופן שטחי, את האירועים שהסתיימו בחורבן בית שני מבין שהייתה שם אנרגיה פוליטית אדירה שבמונחים המודרניים שלנו הייתה אנרכיסטית. ביטאו אותה מתאבדי מצדה: כשפרץ המרד הם גמרו אומר לא לקבל את העול של שום שלטון – לא רק של שלטון זר. זו חשיבה אנרכיסטית והיא הסתיימה באסון, וזה גם מה שאנחנו עדים לו פה היום."
על אף שלדעת עשהאל "הדינמיקה התלמודית היא דינמיקה של ויכוח לא רק בין דעות אלא גם בין היררכיות," לדעתו, החורבן לימד את חז"ל לכבד מאוד את הצורך בשלטון מסודר.
"אני לא מזלזל בדילמות הגדולות הקשורות במה שצריך לעשות עם אסירי הנכבה," הדגיש עשהאל. "אבל הן לא הנושא. הנושא הוא מי קובע. הנושא הוא איך מבצעים מדיניות: האם האספסוף מבצע אותה או המדינה?"
עשהאל סיפר על ספרו, שדן במלחמות האזרחים המאפיינות את ההיסטוריה היהודית, אבל הזכיר כי "אין כמעט עם חשוב שלא פנה למלחמות אזרחים. השאלה היא לא למה יש לנו מלחמות אזרחים, אלא מה עושים לנוכח הסכנה הזאת. לשם כך נחוצה מנהיגות."
